הצעת החוק לבחירות בזק ישירות לראשות הממשלה שמקדמים נתניהו ואנשיו נראית כרגע חסרת היתכנות, וספק אם בג"ץ יאשר אותה גם אם במקרה יימצא לה רוב בכנסת.
עם זאת, צריך לומר שאף שמדובר בהצעה פגומה מיסודה בשל הטיימינג שלה – רגע לפני שהמנדט של נתניהו להרכבת ממשלה יפקע ויועבר ללפיד - ובשל המניע שלה – ניסיון למנוע מלפיד ובנט להרכיב ממשלה לנוכח כישלונו המסתמן של נתניהו - יכול מאוד להיות שזה המוצא היחיד, בקונסטלציה מסוימת, מהפלונטר הפוליטי שאליו נקלענו.
כאמור, אף אחד לא משלה את עצמו לגבי מניעיו של נתניהו שעומדים מאחורי ההצעה הזו. זו לא בחירה ישירה, אלא בריחה ישירה מהסיטואציה הפוליטית שאליה הוא נקלע. נתניהו בסך הכל מנסה, שוב, להציל את עצמו, לשמור על כיסאו ולמנוע מלפיד את המנדט. כך שהיוזמה הזו נראית כמו שפן אחרון, שמוט אוזניים, שהוא שולף מכובע הקוסם המרוט שלו, אחרי שכל שאר הטריקים כשלו.
אבל מתוך שלא לשמה בא לשמה. את הפלונטר הפוליטי הזה לא יפתרו בחירות חמישיות. גם לא שישיות. התיקו יכול להיפתר באחת משתי דרכים: יציאתו של נתניהו, מרצונו או שלא, מהמשחק הפוליטי, שתטרוף את הקלפים ותפרק לגמרי את המחנות; או שינוי שיטת הבחירות.
בהנחה שנתניהו לא הולך לשום מקום כרגע, שינוי שיטת הבחירות הוא הדבר הנדרש. מכיוון שמדובר בתהליך שדורש זמן, דווקא הצעתו של נתניהו לבחירות בזק רק לתפקיד ראש הממשלה, ללא צורך בפיזור הכנסת, נראית כדבר ההגיוני לעשות, אבל אך ורק לאחר שתינתן האפשרות גם לגוש המתנגד לנתניהו לנסות להרכיב ממשלה ורק במידה והוא לא יצליח בכך.
ההתנגדות למהלך כזה ברורה. קודם כל, כי הצבעה בעד הצעת החוק הזו היא בבחינת לשחק לידיו של נתניהו, ואולי אף לסייע לו להציל את כיסאו. שנית, כידוע, לא משנים את החוקים באמצע המשחק, כשתהליך הרכבת הממשלה נמצא בעיצומו.
שלישית, מבחינת מחנה השינוי, מהלך כזה, אם יקרום עור וגידים, ידרוש ממנהיגיו הרבים של הגוש לוותר על האגו ולהתאחד סביב אחד מהם, שיעמוד לבחירת העם ראש בראש מול נתניהו. השנתיים האחרונות מוכיחות שכלל לא בטוח שהם מסוגלים לעשות זאת.
אומנם כרגע נראה כי הסיכוי לבחירות חמישיות כלליות גבוה לאין שיעור מהסבירות לבחירות בזק ישירות לראשות הממשלה, אבל בואו נשחק רגע בנדמה לי.
נתעלם מהבעיות המשפטיות בהצעה הזו, ונתעלם מהעובדה שהיוזמה הזו נולדה בחטא, ונחשוב מה היה קורה אילו היו מתקיימות בחירות ישירות לראשות הממשלה.
שלושה תרחישים אפשריים במקרה דמיוני כזה: האחד, שבו גוש השינוי לא מצליח להתאחד סביב מנהיג אחד, ושניים או שלושה מהם מציגים את מועמדותם לראשות הממשלה.
במצב כזה, נתניהו ינצח בסבירות גבוהה ומחנה "רק לא ביבי" יוכיח, שוב, כי הוא לא בשל, או לא באמת רוצה, להנהיג. בתרחישים השני והשלישי, לפיד או מנהיג אחר מגוש השינוי עומד ראש בראש מול נתניהו. ואז הציבור יוכל להכריע.
אם נתניהו יזכה ברוב, מתנגדיו יצטרכו להשלים עם העובדה שזה האיש שהישראלים רוצים כראש ממשלה, כן, למרות שלושת כתבי האישום. אם לפיד יזכה, אז זהו סופו של עידן, ראש ממשלה חדש ייכנס לבלפור ונתניהו יצטרך ללכת לאופוזיציה או הביתה (או למשכן הנשיא, אבל זה כבר תרחיש אחר).
בעצם, במציאות הפוליטית הנוכחית, לא מן הנמנע שיש עוד תרחיש אפשרי, שגם הנבחר בבחירות ישירות לראשות הממשלה לא יצליח להרכיב ממשלה, או שיצליח, אך הכנסת לא תביע אמון בממשלה שירכיב. ואז? אז רק אלוהים יוכל לעזור לנו. מזל שאנחנו רק משחקים בנדמה לי.