ההודעה של הממונה על השכר באוצר על הכוונה לקדם מודל עבודה היברידי במגזר הציבורי, המשלב בין עבודה מהמשרד לעבודה מהבית, התקבלה כמהפכנית. מה שמובן מאליו עבור עשרות אלפי עובדי הייטק, הוא רעידת אדמה כשזה מגיע למעסיק הגדול בישראל, שגם משמש דוגמה למעסיקים במגזר הפרטי. אחת המטרות המוצהרות של המהלך היא צמצום פערי השכר המגדריים, וזה אכן מבורך. אלא שמודל היברידי כשלעצמו לא יצליח להביא אותנו למקום ראוי, אם לא נקבל החלטות אמיצות יותר ורחבות יותר.
פערי השכר כיום בין גברים לנשים עדיין מצטמצמים לאט מאוד. נשים בעמדות ניהול מרוויחות 22% פחות מגברים. כן, מצבנו טוב מבעבר, אך זה רחוק מלהיות מספיק. מודל עבודה היברידי אמור, בין היתר, לאפשר יותר גמישות להורים ולהקל עליהם בשילוב בין עבודה וקריירה. אולם אם באוצר משליכים את יהבם על הצעד הקטן אך החשוב הזה, מוטב שלא יפתחו ציפיות. צמצום פערי השכר יתאפשר רק אם המגזר הציבורי והמגזר הפרטי במשק יאמצו גישה של סביבת עבודה תומכת משפחה.
השלב הראשון הוא להפנים שעובדים הם לא מכונות ייצור, אלא בני אדם עם צרכים וחיים מעבר לעבודה. החברות הגדולות בעולם כבר הבינו שיש להן אחריות גם על היבטים אישיים בחיי העובדים ושהסתכלות הוליסטית על כל עובד ועובדת מביאה תועלת רבה לחברה, אבל בישראל הגישה הזו פחות נפוצה.
תפיסות אלו מוכחות כבר בימים אלו בפרויקט מיפוי שאנו מובילים, יחד עם "דלויט" ועם למעלה מ־120 מומחיות בתחום העבודה, המגדר ומשאבי האנוש, שבו העלינו שורה של צעדים, חלקם פשוטים מאוד לביצוע, לקידום סביבת עבודה תומכת משפחה. החזרה מחופשת הלידה, למשל, עלולה להיות קשה ואפילו טראומטית עבור אמהות צעירות. המעבר החד גורם לנשים רבות לעזוב את מקום העבודה או להפחית אחוזי משרה. אימוץ מודל של חזרה מדורגת מחופשת הלידה, כפי שנהוג למשל בחברת אינטל ובחברות בינלאומיות נוספות, נותן מענה מצוין לבעיה הזו. לראיה, המודל הזה גרם להפחתת העזיבה של נשים בעקבות לידה ב־30%.
דוגמה נוספת למהלך שקורם עור וגידים ועשוי להביא להגברת התמיכה בעובדים בעלי משפחות היא הסדרי עבודה גמישים. הכוונה, בין היתר, היא לאפשרות לרשום שעות עבודה ואף שעות נוספות עבור עבודה מהבית, שלא בשעות העבודה הרגילות, כפי שנהוג למשל במגזר הציבורי באוסטרליה. לצד זאת, חשוב לאמץ גם את "הזכות להתנתק" – זמן מוגדר שבו העובדים לא מחויבים להיות זמינים. בצרפת, לדוגמה, כל חברה המעסיקה מעל 50 עובדים מחויבת להסדיר שעות ניתוק לעובדיה.
יש עוד מהלכים רבים, כמו פיתוח תו תקן של שוויון מגדרי, כלים ומדדים תומכים ליישום, אבל המהפכה האמיתית תתחיל כשנשנה את נקודת המבט שלנו. הדרך הכי טובה ויעילה לחולל שינויים בשוק העבודה בישראל היא דוגמה אישית. כשנאמץ שיטות ומודלים שפועלים בהצלחה בעולם, שאר המשק ימהר להצטרף. כמובן שחשוב לדאוג שהתנאים האחרים של העובדים לא ייפגעו כתוצאה מהשינויים במודל התעסוקה, אבל אסור לעכב את המהפכה הזו בשל החשש משינויים. הגיע הזמן ששוק העבודה יתאים את עצמו למאה ה־21 ולצורכיהם של כל העובדים, במיוחד הנשים שעד היום קולן לא נשמע, וצורכיהן לא נענו.
הכותבת היא מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה