אני גורס כי האסון במירון היה פועל יוצא של מחדל ביצועי. ממשלות, מטיבן, לא יודעות לנהל ולא אמורות לנהל. ממשלה עוסקת באסטרטגיה שעיקרה הקצאת משאבים לפי סדר עדיפויות אסטרטגי שנקבע על ידה. לממשלה יש כלי ניהול קבועים לטפל בביטחון, בביטחון פנים, בגביית מסים וכד’. לצורך ביצוע משימות לאומיות הממשלה יכולה לבחור קבלן משנה שיבצע את העבודה.
תקציב מדינה מטיבו הוא תמיד במחסור. לאחר קביעת התקציב, שרי הממשלה רוטנים על כך שהתקציב אינו מספיק מתוך חשש שאם יביעו שביעות רצון, תקציבם יקוצץ בקיצוץ הקרוב. לשר אין מוטיבציה לחסוך משאבים כי התקשורת תעריך אותו אם יצליח להגדיל את התקציב. אם שר יקבל תקציב נמוך למשרדו, ואפילו התייעל וחסך וביצע יותר משימות, זה לא מעניין את הפופוליזם.
במגזר העסקי ובצה”ל ביצוע המשימה הוא תכלית הכל, ורק בדרגה שנייה נמצא התקציב. כשראש חטיבה עסקית מקבל תקציב לשנת פעילות, הוא יודע כי ייבחן בעד כמה הוא יבצע משימות רבות מהמתוכננות בתוכנית העבודה. כך גם בצה”ל. מפקדים אומנם רוצים יותר תחמושת ושעות מנוע, והרמטכ”ל ירצה יותר תקציבים, אבל לעולם רמטכ”ל לא יפחית מביצוע הביטחון הלאומי, והמפקדים יעשו ככל יכולתם לבצע משימות אימונים והכנה למלחמה.
כאשר קורה אסון לאומי, מתחולל תהליך של העברת אחריות. התקשורת והפוליטיקאים זורקים “אשפה” כלפי מעלה. כתוצאה מכך, גם אנשי השטח שלקו בניהול האירוע אינם לוקחים אחריות. נניח שנקבל את הטענה שהממשלה שגתה בהקצאת המשאבים לגוף שאמור היה לבצע את האירוע במירון, עדיין ניתן היה לבצע את האירוע בצורה טובה. נשאלת השאלה כיצד?
אתן כמה רעיונות בסיסיים שכל מנהל אמור לדעת. ראשית יש למנות לאירוע כזה מנהל, לא פוליטי, שעליו מוטלת אחריות כוללת. משרוך נעל ועד מכשלות צפויות וחילוץ אם נדרש. המנהל יבחר לו מנהלי משנה שעליהם הוא יטיל משימות, כוחות וניהול צפוי של נקודות תורפה בטיחותיות, דרכי טיפול בנפגעים וחילוצם וכד’. לרשות המנהל תועמד רשת תקשורת בשתי רמות. רמה אחת לניהול שוטף ורשת אחרת לניהול משבר.
המנהל יקבע מי נמצא או עולה לרשתות במצב חירום. המנהל יקבע דרך להכרזת “הקפאה” בעת משבר. חלק נכבד מהתכנון והתרגול יוקדש למצבי חירום. ייוחד זמן משמעותי בהכנות לתכנון וחיזוי מכשלות בטיחותיות עם כל מפקדי הכוחות, ותינתן תשובה מבצעית לכל חשש. יבוצעו תרגולים של מצבי חירום בכל נקודות התורפה שהמפקדים בשטח יחזו. הדיונים והתרגולים ייעשו עם כל מפקדי השטח בכל הרמות. בערב האירוע יתקיים תדריך לאירוע בנוכחות השר הממונה בליווי איש מנוסה בביצוע אירועים מסדר גודל דומה. יש להכין מפת קוד למתחם כדי שהדיבור בתקשורת יהיה חד, קצר, מהיר וייצר שפה משותפת.
בכל חלקי המתאר כמעט לא הזכרתי את הממשלה. מדוע? כי בראש ובראשונה המחדל במירון היה ביצועי וניהולי של אנשי השטח. אלו שמתחילים בזריקת האחריות כלפי מעלה, כמו אנשי תקשורת ופוליטיקאים, אינם מבינים את משקלו של מבחן הביצוע באירועים. בכל תקציב ניתן לשמור את חיי האנשים. ככל שהתקציב קטן יותר, כך ההכנות בשטח חייבות להיות מעמיקות יותר ללא תוספת משאבים משמעותית. ואם המנהל של האירוע יגיד כי אינו מסוגל להבטיח את שלום האנשים, יש להחליפו.
הכותב הוא חבר בעמותת “מבטחי - פורום מפקדים לאומי"