לא הייתה סימטריה ברחובות. לא בלוד ולא בעכו ולא ביפו, ומי שטוען אחרת פשוט תורם להמשך האנרכיה ובורח מהסיבות האמיתיות למה שקרה. ערבים חיפשו יהודים כדי לערוך בהם לינץ’. יגאל יהושע הי”ד נרצח סתם כך; רק בגלל היותו יהודי. בקבוקי התבערה שהושלכו לעבר דירות שבהן מתגוררים יהודים נועדו למטרה אחת בלבד: להטיל אימה ופחד. רכוש יהודי הועלה באש. מכוניות הוצתו.

צריך לראות את הדברים באורח מפוכח. הפרעות הללו בלב המדינה היהודית לא נולדו יש מאין. הערבים שמתגוררים במדינת ישראל לא בחרו להתגורר בה. סמלי השלטון שלה, כגון ההמנון או הדגל, זרים להם. הם צאצאיהם של הערבים שלא הספיקו לברוח מבתיהם במהלך מלחמת השחרור. הם נכלאו בתוך מדינה שהם נלחמו נגד הקמתה מאז ראשיתה של ההתיישבות היהודית המתחדשת בארץ ישראל. הם גם לא רצו במדינה משלהם. הם רק רצו באי־הקמתה של המדינה שהיהודים ביקשו להקים לעצמם במקום שבו אבותיהם קיימו ישות עצמאית לאומית עד שזו חוסלה, והם אולצו לצאת לגלות.

מדינות העולם הכירו בזכותם של היהודים לחזור למקום שממנו הם גורשו ולהקים לעצמם בית לאומי. הבריטים קיבלו על עצמם את המשימה. כתב המנדט שנמסר להם מדבר בדיוק על זה: הקמת בית לאומי לעם היהודי. אין בו אזכור, ולו ברמז, על קיומו של עם אחר התובע לעצמו עצמאות לאומית.

הערבים שהתגוררו באזור שיועד לעם היהודי - רובם לא היו ילידי המקום. חלקם הגיעו לאזור הזה כמהגרי עבודה וחלקם הגיעו לשם כדי להתחבר ליישובים היהודיים המשגשגים. אינני יודע מתי נרצח היהודי הראשון בידי ערבים, אבל זה היה סמוך מאוד לתחילתה של ההגירה היהודית לארץ ישראל. הרבה מאוד שנים לפני שהיהודים כבשו, כביכול, אפילו פיסת קרקע אחת מידי הערבים.

יוסף חיים ברנר, איש הגות, סופר, מחנך, לא מתנחל ש”גזל” קרקע ערבית, נרצח ביחד עם חבריו בפרברי יפו ב־1921. היהודים שהתגוררו בחברון נטבחו ב־1929 בידי שכניהם באכזריות אין קץ. הם לא גזלו דבר מאיש. הם רק ביקשו לטפח יחסי שכנות טובה עם אלה שלימים טבחו בהם.

יכולתי להוסיף עוד כהנה וכהנה דוגמאות כדי להראות שערבים לא חשבו על חיים בדו־קיום עם היהודים. הם גם לא ראו במעשיהם חלק ממלחמה שתכליתה הקמת מדינה משלהם. האפשרות הזאת הוצעה להם יותר מפעם אחת. בשנת 1937 הציעה להם ועדת פיל להקים מדינה על רוב שטחה של ארץ ישראל, והם דחו את ההצעה.

עשר שנים לאחר מכן, ב־1947, שוב הוצעה להם האפשרות להקים מדינה, והם שוב דחו אותה. הם בחרו לפתוח במאבק אלים, רווי דמים, באוכלוסייה היהודית בעזרת צבאות של מדינות ערביות. לפצצות שנפלו ברחוב שבו גדלתי, ושאחת מהן הרסה את בית המרקחת של הוריי בעת שגם אני שהיתי שם, הייתה רק תכלית אחת; לרצוח יהודים ולמנוע את הקמתה של המדינה היהודית.

יש מציאות, וצריך ללמוד לחיות עמה. לעולם לא תהיה הסכמה ערבית לקיומה של מדינה יהודית על שטח כלשהו. חבל לשחק בביטויים מכובסים כמו דו־קיום. מי שתולש מזוזות מדלת הכניסה לביתו כדי להסתתר ממבקשי נפשו בסך הכל עושה שקר בנפשו; כמו מי שמורה לחיילים לפשוט את מדיהם כשהם יוצאים לחופשה.