בעבר כתבנו שעל אף ההישגים הכבירים של ישראל, היא עומדת בפני משבר חמור שמאיים על המשך דרכה. איננו נביאים. ההכרה שאנו נמצאים בפתחו של משבר קיומי נבעה מהתבוננות מפוכחת בהיסטוריה. מדינות לאום חוות על פי רוב משבר קיומי בעשור השמיני. ממלכת ישראל המאוחדת שנוסדה בידי דוד והגיעה לשיאים כבירים בימי שלמה, התפרקה בעשור השמיני. המדינה החשמונאית הידרדרה למלחמת אחים ונכבשה על ידי רומא 77 שנה לאחר שהוקמה.
משבר העשור השמיני, פלוס-מינוס, פקד גם מדינות בעידן המודרני – ארצות הברית טבעה במלחמת אזרחים 85 שנה לאחר הקמתה; הרפובליקה השלישית של צרפת, שכוננה ב־1871, סבלה מיריבות פנימית שהובילה לכניעה לגרמניה הנאצית ב־1940, וברית המועצות התפרקה כ־70 שנה לאחר שהוקמה.
קללת העשור השמיני איננה מיסטיקה. מעשה הייסוד דורש מהקבוצות השונות השותפות להקמת המדינה ויתורים מופלגים. בני הדור הראשון והשני מבינים זאת היטב, אולם בני הדור השלישי תופסים את המדינה כמובנת מאליה ומפנים את מרצם להגשמת ערכי הקבוצה מתוך תחושה ש”אם לא עכשיו - אז לעולם לא”. המחלוקות הפנימיות פורצות בעוצמה רבה ומאיימות לפרק את המדינה.
בשנה וחצי האחרונות נערמו קווי השבר של החברה הישראלית זה על גב זה. המאבק המוצלח במגיפת הקורונה היה אמור להיות שעתה היפה של הישראליות באשר היא. הנגיף לא הבחין בין השבטים, וצוותי הרפואה שנאבקו בו באו מכל המגזרים. למרות זאת, הקורונה העצימה את המחלוקות הזהותיות. החרדים והערבים הואשמו כמפיצי מחלות, המפגינים בבלפור הואשמו בהדבקה המונית של שוטרים ואזרחים, ומבצע החיסונים המוצלח תואר כניסיון לחטוף את הבחירות.
בשבועות האחרונים פרצו כל השדים במחול אלים. התקפת חמאס הגיעה לכל חלקי הארץ, והצטרפות חלק מערביי ישראל לאויב החיצוני החזירה את היחסים בין היהודים והערבים אחורה לימים שלפני הקמת המדינה, כולל יישובים יהודיים בהסגר, חסימות של צירי תנועה עיקריים ומעשי לינץ’. כל זה נעשה בעיצומו של משבר פוליטי שהחריף, וגם פתרונותיו המסתמנים נראים גרועים.
רק ההכרה שבשלב זה לא ניתן לממש את כל מה שחלמנו, ובמקום זאת עלינו לבנות מחדש את החברה תוך ויתורים הדדיים כואבים, תאפשר להתגבר על משברי העשור השמיני. אירועי השנה האחרונה והימים האחרונים הם תמרור אזהרה לאן אנחנו עשויים להגיע. בשלב זה הפתרונות עדיין נמצאים בשדה הפוליטי. לא ממשלת “ימין על מלא”, ולא “ממשלת שינוי - רק לא ביבי”, גם אם ניתן להרכיב אותה, ייתנו מזור ויספקו את טובת העם והמדינה.
המשבר הפוליטי־חברתי החריף מחייב צעדים דרמטיים מכולם. הפתרון צריך להיות שותפות של ממש בשלטון בין שני ראשי הגושים העיקריים, בנימין נתניהו ויאיר לפיד. שותפות זו צריכה לבוא לידי ביטוי הן בחלוקה שוויונית של המשרדים, והן ביצירת מנגנון רוטציה אמין ומתפקד. לשם כך, נדרש מלפיד ומכל מפלגה שתצטרף לממשלה להסיר את הלאו המוחלט על ישיבה עם נתניהו, שרבים רואים בו מנהיג אמיתי וראוי עם קבלות.
לא מאוחר מדי להפנות קריאה ברורה לחברי הכנסת. חשבו מחוץ (לקופסה) לקבוצה והעמידו את טובת המדינה מעל האמת שלכם, ואפילו מעל חלק מהערכים שלכם. משבר העשור השמיני הוא צומת דרכים. השאלה אם ולהיכן נתקדם תלויה בנו.