ראשית ומעל לכל, אני מבקש לאחל הצלחה לממשלת ישראל הנכנסת. כאזרח המדינה היקרה לי, הצלחתה של הממשלה היא הצלחה של כולנו. גם האנשים החדשים שעומדים בראש המדינה הם אנשים טובים וראויים בעיניי.

יחד עם זאת, איני יכול שלא להתייחס לגימוד האידיאולוגיה בעת הקמת הממשלה. לממשלה חייב להיות חזון אידיאולוגי שממנו תיגזר האסטרטגיה שלה. על פי החזון והמצע, הממשלה שואפת להשיג הישגים ולכבוש יעדים. ללא אידיאולוגיה, המבנה הפוליטי, הביצועי, מחוויר ונמוג. לממשלה נדרשים חזון מדיני, יעדים מדידים וערוצי ביצוע. באמירה כי הממשלה הוקמה כדי לטפל בשסע בעם אין היגיון כי ממשלה השסועה מבחינה אידיאולוגית עלולה להחמיר את השסע בעם. מה גם שיותר ממחצית העם אינו מסכים לכך שהממשלה לא תטפל למשל ביישוב ארץ ישראל. אין דבר כזה שהעם יעשה פסק זמן במימוש האידיאולוגיה. במגזר העסקי, למשל, פסק זמן הוא נסיגה לאחור. כך גם במישור המדיני. הדבר נכון גם לגבי הימין וגם לגבי השמאל.

הממשלה החדשה מורכבת מאישים בעלי אידיאולוגיות קוטביות וחשובות שנדחקו הצדה. כלומר לא אידיאולוגיה מניעה אותה, אלא אמוציות, וזה רע.יחד עם זאת, התחזית שלי היא שהממשלה תצליח להחזיק מעמד ואולי אף למלא את ימיה. הסיבה הראשונה היא שהדבק שלה הוא אמוציה, וזהו דבק חזק ביותר. שותפים לה פוליטיקאים, תקשורת ויש האומרים גם רשויות נוספות. אפשר להניח שהביקורת בחלקים מהתקשורת תהיה סלחנית כלפי מחדלים של הממשלה החדשה, ואולי אף ככלל התקשורת תהיה פחות ביקורתית כלפי הממשלה החדשה. היא תוביל דעת קהל אוהדת. בשל כך, מרכיב חשוב בדמוקרטיה - ביקורת בלתי מוטית - יחוויר עד כדי סכנה לדמוקרטיה. חובת ההוכחה על התקשורת שלא כך יהיה הדבר.

שנית, יש לא מעט גורמים בקואליציה שיכולים להפסיד אם יתקיימו בחירות, בהם גם השמאל שיודע שבבחירות חדשות עשוי הימין לחזור לשלטון, עם קרוב ל־70 מנדטים. לכן, לדעתי, אנחנו עשויים לקבל ממשלה שקטה, נוחה, נטולת הישגים ונטולת ניצול הזדמנויות מדיניות וביטחוניות. ייתכן שהתגובה לדבריי תהיה שגם ממשלתו של נתניהו לא התקדמה מספיק בקיום האידיאולוגיה הימנית, אך אינני עורך השוואות. זה שבעבר אולי לא היה מספיק טוב - אינו מונע מאיתנו לחשוב על שינוי לטובה, תוך הגשמת יעדים אידיאולוגיים שרוב העם חפץ בהם. כך למשל, אם תיווצר הזדמנות להתיישב בחלק של ארץ ישראל, בהסכמה שבשתיקה של ארצות הברית, כיצד תנהג הממשלה? על פי העמדות של ימינה או של מרצ?

לסיכום, לצד איחולי ההצלחה שלי לממשלה כפטריוט אוהב ישראל המקדש את חוסנה, אני חושש מפני קיפאון בנושאים המדיניים והביטחוניים, כי החזון והאידיאולוגיה נדחקו אל מחוץ לשוליים. ומה הוא ייעודה של ממשלה אם לא להוביל חזון ואידיאולוגיה לכדי מימוש? ראשי מפלגות הקואליציה, אתם ניצבים בפני אתגר ענק. 

הכותב הוא חבר בעמותת “מבטחי" - פורום מפקדים לאומי