המאמר המצוין של ד"ר לירז מרגלית שפורסם בעמודים אלה בשבוע שעבר ("המוטו הישראלי") מסתיים במסקנה שלפיה הסיפור המנצח של הישראליות ב־2021 אינו תחושת הביחד, אלא ש"אם לא תדאג לעצמך, אף אחד לא ידאג לך". ד"ר מרגלית מנמקת זאת בחשיבה לטווח קצר הרווחת בארצנו, שבה האנוכיות נתפסת כמשתלמת.
גישה זו אינה מבשרת טוב, לא ליחיד ולא לחברה שלנו. בדוגמה המובאת באותו המאמר, אדם ייכנס לצומת פקוק כדי להרוויח את האור הירוק, ובכך יחסום אותו גם לתנועה החוצה, באופן שיאריך את הפקק לכולם וגם לעצמו (וזאת מבלי שהזכרנו כלל את העובדה שכניסה לצומת לא פנוי היא עבירה על החוק). אם הצומת הוא משל לחברה שלנו, יש לשאול: האם במבחן התוצאה האנוכיות השתלמה? האם זו נורמת ההתנהגות הכדאית מבחינת הנוהג כך, גם בטווח הקצר?
המרכז לקידום ההגינות בישראל (המתברך בכך שד"ר מרגלית נמנית עם המומחים המייעצים לו) מבקש להציע דרך לשנות את הגישה האנוכית הזו ואת תוצאותיה המזיקות. הגינות, הנשענת על הכלל של הלל "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך", היא התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, בלי לנצל חולשות או מצוקות.
זהו ללא ספק החסר העיקרי בחברה הישראלית כיום, לתחושתם של ישראלים רבים. אולם אם ישתכנע הישראלי שהגינות אינה רק ערך ראוי ונעלה אלא גם משתלמת לו, הוא יאמץ אותה כדרך התנהגות בלא שירגיש "פראייר" – תווית שאומרים כי הפכה למייצגת הפחד הלאומי הישראלי.
המרכז לקידום ההגינות פועל להטמעת הגישה שההגינות משתלמת, בין היתר על ידי הדגמות הלקוּחות מתוך מצבי מציאות המוכרים לכולנו. כך לדוגמה, אם חנית בין שתי מכוניות, צמוד מדי למכונית שלפנים, וגילית שהיא חסומה גם על ידי הרכב שלפניה, פעולה של שניות ספורות בלבד להזזת מכוניתך לאחור אינה רק מעשה של התחשבות: היא תמנע נזקים למכוניתך כאשר הנהג של המכונית מלפנים יתמרן בניסיון לצאת מהחניה. ההגינות חסכה לך זמן, כסף ועצבים. וקיימות דוגמאות רבות מכל תחומי החיים.
המכשול העיקרי הניצב בפני אימוץ גישה ההגינות לכדי הרגל התנהגות קבוע הוא החשיבה לטווח קצר והרצון לראות תגמול למעשיך כאן ועכשיו, ולא בעתיד כלשהו. חשיבה לטווח קצר כמכוונת החלטות, לו אומצה בתחום הביטוח למשל, הייתה ממוטטת את הענף וגם הייתה מונעת מאיתנו חיסכון לפנסיה. כיצד הצליחו בתחום זה להביא אנשים להיפרד מכספם תמורת תגמול בעתיד הרחוק? התשובה לכך נעוצה בהשקעה אדירה בשכנוע על ידי שיווק אגרסיבי ואינטנסיבי, ופרסום קולע ואפקטיבי המותאם לקהל המטרה.
גם בשינוי שמוביל המרכז לקידום ההגינות השכנוע הוא המפתח. כאן המסר המשכנע הוא שמאחר שההגינות משתלמת, ורואה זאת כל מי שמקדיש לכך טיפת מחשבה, הרי שהיא אינה צריכה להיחשב בבחינת התנהגות חריגה אלא נורמת ההתנהגות המקובלת. מהלכים לשכנוע הציבור שהנורמה השתנתה פעלו בהצלחה בעבר. לדוגמה, בהפסקת קטיף פרחי הבר, בהנהגת חגורות הבטיחות, במאבק למניעת עישון במקומות ציבוריים, במאבק בהטרדה מינית ועוד. זה יפעל גם בהטמעת ההתנהגות ההוגנת.
הגל הנוכחי של התפרצות הקורונה בישראל ממחיש איך התנהגות הוגנת, המתחשבת בזולתך, תצליח לבלום את התפשטות הנגיף. שמירת חובת הבידוד ועטיית המסיכות על ידי כל אחד מאיתנו ימנעו הן את סכנת הידבקותנו שלנו והן את הטלת הגזירות אם המחלה תתפשט, ואלה הרי תפגענה בנו ובפרנסתנו. אם נבין, דווקא מתוך האינטרס האנוכי שלנו, שהתנהגות הוגנת דווקא תשתלם לנו, ניצור כאן עתיד טוב יותר לכולם, אבל גם לעצמנו.
עו"ד אהוד פלג הוא מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל