נדרשת מחשבה חדשנית לניהול הקשר בין יהודי התפוצות לישראל

זה שנים שתפקיד הנשיאות עולה לדיון. רבים מטילים ספק בנחיצות תפקיד נשיא המדינה ולא מבינים מדוע משלם המסים צריך לכסות את העלות של מוסד הנשיאות שנתפס כמשני בחשיבותו, וככזה שבעיקר נועד לטקסיות ולפורמליות ולא באמת מקדם עשייה משמעותית שמשפיעה על חיי רבים.

דווקא השנים האחרונות חיזקו את הצורך ביציבות, בממלכתיות, בא־פוליטיות ובעשייה חוצת מגזרים. בימים אלו, כשיהודי ארצות הברית והתפוצות ניצבים בפני אתגרים משמעותיים במיוחד, דמותו של נשיא מאחד היא הכרחית והיא זו שתוכל לתת מענה לצרכים של הקהילות היהודיות ברחבי העולם.

עם האתגרים שעמם מתמודדים יהודי ארצות הברית נמנים האנטישמיות וביטחון הקהילה. בשנים האחרונות חלה עלייה מדאיגה במספר מקרי האנטישמיות משני צדי המתרס בפוליטיקה האמריקאית, יותר ויותר קולות אנטישמיים מהימין ומהשמאל נשמעים ברחוב האמריקאי, ומדאיגה לא פחות היא הלגיטימציה שניתנת לשיח אנטישמי, על רקע שינוי באופי השיח התקשורתי והציבורי בארצות הברית. אתגר הנשיא בתחום זה יהיה להפוך את האנטישמיות לנושא שאינו בעייתם הפרטית של יהודי התפוצות, אלא אתגר שמדינת ישראל נדרשת לו יחד עמם.

האתגר השני הוא הביקורת הגוברת בקרב הדור הצעיר והתרחקותו מישראל. הדור הצעיר יותר של יהדות ארצות הברית מתקשה לשלב את ישראל בזהות היהודית־האמריקאית. מדינת ישראל אינה נתפסת כמקור גאווה לזהות יהודית, ואין לה את אותו מקום שהיה לה בעבר, ככלי לחיזוק הזהות היהודית. אתגר הנשיא יהיה להציב את ישראל בשיח כנושא מחבר.

האתגר השלישי הוא המשכיות הזהות היהודית. תהליכים של התרחקות מהדת יוצרים שוני בזהות היהודית בין היהודים המבוגרים לבין הצעירים. פערים אלה הם אתגר עבור ההמשכיות היהודית בארצות הברית ובתפוצות. בפני הנשיא עומד האתגר למצב את היהדות כלאום ולא רק כדת ולאתר את המכנה המשותף שמחזק את הסיפור היהודי כמורשת.

האתגר הרביעי הוא החזרת הרלוונטיות של המוסדות היהודיים לקהילות היהודיות בארצות הברית. המוסדות היהודיים הם החוט המקשר בין חלקים שונים בקהילה, ולכן אובדן הרלוונטיות שלהם עבור הדור הצעיר הוא גזר דין קשה בנוגע להמשכיות הקהילה. אתגרו של הנשיא יהיה להציע שינוי מבני בהתקשרות עם הארגונים.

האתגר החמישי יהיה חיזוק התודעה הציבורית הנמוכה בישראל בנוגע ליהדות התפוצות וחשיבות הקשר עמה. נדרשת השלמה והנגשה של יהדות התפוצות לחלקים לא מבוטלים בחברה הישראלית. בין היתר, הנשיא יידרש להגדיר את תפקידה של ישראל בקרב יהדות התפוצות.
האתגר השישי יהיה מניעת שחיקת הקשר בין הצדדים על ידי השקעה בבניית החיבור והאמון בין שני הצדדים. מערכת היחסים האסטרטגית של ישראל עם יהדות ארצות הברית, שהיא כ־45% מהאוכלוסייה היהודית בעולם, ועם יהדות התפוצות אינה נתפסת כיום כאסטרטגית וכחשובה מספיק. הטיפול בשיקום היחסים צריך להתחיל מההכרה של הציבור הישראלי בתרומתה האסטרטגית של יהדות ארצות הברית לישראל.

נוסף לכך נדרשת מחשבה חדשנית ויצירתית על אסטרטגיות ופלטפורמות לניהול הקשר בין יהודי התפוצות לישראל כמו הקמת מנגנון היוועצות משותף ומייצג. אתגר הנשיא יהיה הגדרת חזון ומטרה משותפים לעם היהודי. אל מול האתגרים הרבים נדרשת תוכנית פעולה מהירה ואפקטיבית.

בקרן משפחת רודרמן מקדמים בימים אלה תוכנית כזו, שתובל  בידי הנשיא, מתוך אמונה שלמה כי חיבור חזק, יציב וארוך טווח בין יהודי ישראל ויהודי ארצות הברית יוביל ליציבות, לביטחון ולאחווה הנחוצים להמשך קיומו של העם היהודי בארץ ובעולם. 

הכותבת היא מנכ״לית קרן משפחת רודרמן