צום תשעה באב קשור בעבותות לנושא של שנאת חינם. ביום זה מתקיימים מעגלי שיח ברחבי הארץ, שעוסקים בסובלנות, בקבלת האחר, בהקשבה ובמתן כבוד לזולת. במפגשים האלה מזמנים לרוב את הצדדים הרחוקים אלה מאלה, בהם חילונים מול חרדים, ימנים מול שמאלנים, אשכנזים מול מזרחים.
לצערי, המתרחש בכנסת כיום לא רחוק ממה שקרה בתקופת בית המקדש. נדמה שאין אפילו ניסיון לעדן ולהסתיר את שנאת החינם. חוקים חברתיים חשובים נופלים רק בגלל שיקולים פוליטיים, חוקים ביטחוניים נופלים על רקע דומה, הרשת חוגגת, ואנחנו האזרחים נשאבים להמשך ישיר של אווירת השנאה.
גם הדרת הנשים מהמרחב הציבורי היא המשך ישיר לשנאת חינם דאז, שאין לה כל בסיס הלכתי או חברתי. אין שום מניעה מנשים לכהן כמשגיחות כשרות ועדיין, באופן מבזה, יש המתנגדים לכך. אין שום מניעה הלכתית שאישה תכהן כמנכ”לית בתי הדין הרבניים, ועדיין לא רק שזה לא קורה, אלא מושמעות אמירות פוגעניות ומלבות שנאה כלפי נשים. אין מניעה שנשים ישתתפו באסיפה הבוחרת רבנים ראשיים, ועדיין אין שם מספיק נשים ביחס למספרן באוכלוסייה, ומתקיים מאבק על כך, המלווה באמירות קשות על מקומן של נשים. נשים ממלאות כיום תפקידים בכירים בשירות הציבורי ובמגזר העסקי, אבל בתחום שירותי הדת עוצרים בעדן, תוך הוספת המאבק המגדרי לשיח שנאת החינם.
אני מציעה שניקח על עצמנו אהבת חינם לא רק סביב תשעה באב, אלא כעניין שבשגרה. יש סביבנו המון הזדמנויות לשיח ולאהבת חינם, צריך פשוט להציפן ולהפוך אותן להתרחשויות של כיבוד האדם.
כך למשל, המטפלות־מחנכות במעונות היום לגיל הרך מעניקות מדי יום חום ואהבה לילדים. במקרה שלהן זו ממש אהבת חינם כי שכרן נמוך ממה שראוי שיהיה. דוגמה נוספת היא אלפי הילדים ובני נוער בסיכון שנמצאים בפנימיות שלנו ובאחרות ברחבי הארץ ומקבלים מהצוות החינוכי והטיפולי אהבת חינם אמיתית, שהופכת את גורלם של הילדים האלה, שנולדו שלא באשמתם למציאות חיים מורכבת, לאופטימי יותר. לא כולנו מסוגלים לעבוד בעבודות כאלו, שפרט למקצועיות מחייבות הרבה אהבת חינם, אבל כל אחד מאיתנו יכול לקבל על עצמו לדבוק באהבת חינם כחלק אינטגרלי בחייו. אם זה לא מגיע מנבחרי העם, הישועה תגיע אולי מהעם עצמו ותחלחל כלפי מעלה.
יהודה פוליקר כתב את המילים: “ואהבתי אותך והיה לנו טוב, טוב עד גדותינו, והיה לנו רע ואהבתי אותך לא פחות”. המשפט נכון גם לנו כחברה. רק כשיש בסיס של אהבה אמיתית, אהבת חינם, אז גם ברגעים הקשים והרעים אפשר למצוא את הטוב למרות הכל. אני מסתכלת סביבי, ויש, גבירותיי ורבותיי, המון טוב.
הכותבת היא יו"ר תנועת אמונה