הצעת החוק לשמירה ללא הגבלת זמן של דגימות שנלקחו מנפגעות ונפגעי עבירות מין, שעברה בקריאה טרומית בכנסת ביוזמת ח"כ מירב בן ארי, מהווה בשורה עבור נפגעות ונפגעי אונס. במקרה של פגיעות מיניות בילדים, מדובר בבשורה משמעותית אף יותר.
אחד מכל חמישה ילדים נפגע מינית בישראל. בפגיעות מיניות בילדים - רק 6% מהמקרים מדווחים. 60% מתיקי אונס של קטינים שנפתחו ב־2019 בפרקליטות הסתיימו ללא כתב אישום. כמה זמן חולף עד שהילד מבין שמשהו לא בסדר קורה? כמה זמן לוקח לילד לספר? כעבור כמה זמן יבחין ההורה שמשהו לא תקין? מתי ואם בכלל הנפגעת או הנפגע יעזו להצביע על זהות הפוגע, בעיקר אם הוא בן משפחה, חבר משפחה או בעל סמכות חינוכית או רוחנית? כעבור כמה עשורים תחליט הילדה להגיש תלונה במשטרה ולהתעמת עם הפושע?
הצעת החוק מהווה ביטוי למחויבות חברתית־ציבורית של המדינה להגנה על אזרחיה. בפועל, היא קובעת שהדנ"א של הפוגע לא ייזרק לפח לאחר שלושה חודשים כמו שקרה עד היום, אלא ישמש ראיה קבילה בבית המשפט במקרים שבהם הוחלט להעמיד לדין את התוקף, ללא מגבלת זמן. גם אם יחלפו שנים מרגע הפגיעה, הערכה תישמר במערכות משטרת ישראל ותוכל לשמש ראיה תומכת.
הממשלה חייבת להתייחס לתופעת הפגיעה המינית בקטינים כאל מגיפה שיש לה השלכות לא רק על הדור הנוכחי, אלא גם על שלומם הנפשי, הפיזי והחברתי של בני הדור הבא. פגיעה מינית היא אירוע רב נפגעים, כדור שלג מתגלגל. מאבק נחוש באלימות מינית באמצעות המשרדים הנוגעים בדבר הוא התשובה הנאותה.
משרד הרווחה והשירותים החברתיים שם לו למטרה לבחון טכנולוגיות חדשניות כדי לאתר, לזהות ולאבחן פגיעה מינית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית. דוגמה לכך היא הפיילוט העומד לצאת לדרך בקרוב במערכת של אנימה - סטארט־אפ ישראלי של מערכת בינה מלאכותית המזהה ברמת סבירות של 86% פגיעה מינית בילדים באמצעות ציור עצמי של הנפגע/ת. פיתוח המערכת נעשה בשיתוף עם מרכז המחקר על שם אמילי סגול באוניברסיטת חיפה, משרד הרווחה בישראל, וקונסורציום בינלאומי של מומחים מאוסטרליה, תאילנד, הודו ועוד.
בקרוב יחלו אנשי המקצוע, עובדים סוציאליים, יועצים, פסיכולוגים ואנשי רפואה להשתמש במערכת שתהווה כלי אזעקה ראשוני להמשך בדיקה וחקירה. ככל שדיוק הזיהוי יעלה, תוכל המערכת לשמש גם כראיה תומכת בהליך פלילי או משפטי, לצד ראיה תומכת מצד ערכות האונס שיישמרו כאמור מעתה.
אף שהצעת החוק הינה צעד מבורך, יש עוד דרך לעבור בתחום: הכלים העומדים לרשות אנשי המקצוע לאיתור וזיהוי פגיעה מינית בקטינים כוללים בדיקה רפואית פורנזית שחייבת להתבצע בתוך 72 שעות מזמן הפגיעה, מצב שקורה לעתים רחוקות. עדות הילד הנפגע בדרך כלל אינה עומדת בדרישות הסף לפתיחת הליך פלילי או משפטי לנוכח הקושי למלל באופן קוהרנטי את האירוע הטראומטי, מבחנים פסיכולוגיים השלכתיים יש בהם כדי לאבחן את חומרת הסימפטומים אך לא את המקור להם, וחקירת ילדים מבוססת בעיקרה על היכולת המילולית והזיכרון של הילד, יכולות שנפגעות בעקבות האירוע הטראומטי.
הכותבת היא מומחית לפגיעות מיניות בילדים מאוניברסיטת חיפה ומכללת תל חי, מייסדת שותפה באנימה