שעות אחדות לפני כניסת השבת האחרונה הגיעו עשרות מפגינים והתייצבו בפתחו של בית ראש הממשלה נפתלי בנט, וגם התעמתו עם המשטרה. מה רצו המפגינים? על מה זעמו? קצפם יצא על מדיניות הממשלה ביחס למגיפת הקורונה. כלומר, לכאורה הם מבקשים להניח לאזרחי המדינה את חירות ההדבקה. לדידם, יאמץ כל אזרח שיחפוץ בכך את הנגיף הנאלח המביא עמו את מחלת הקורונה.
סבורים היינו כי מדובר במתיחה, אך לא היא. המפגינים נמנים עם מתנגדי החיסונים, שכנגדם יצא ראש הממשלה שקבע בתוקף, ואנחנו מחזקים את דבריו: “סרבני החיסונים מסכנים את סביבתם ואת החופש של אזרחי ישראל”.
מדוע מחו המפגינים על דבריו של ראש הממשלה? ובכן נימוקם נשמע כאילו לקוח מקומדיה: “אין מגיפה”; או “אנחנו אומרים לא לחיסונים, אנחנו לא שפני ניסיונות”.
עולה אצלי השאלה: מה מביא אזרחים נאורים ומשכילים להפגנה נמרצת כזו? לא הצלחתי ללמוד הרבה מהנימוקים שהביאו אותם לצאת אל הרחובות. החופש שהם מבקשים לעצמם נשמע לכאורה ראוי והולם. אלא שיש בעייתיות בכך שאזרח או אזרחית המסרבים להתחסן יצאו את ביתם ויסתובבו בינינו כאילו אינם מהווים סכנת הדבקה, בעוד שבפועל אם יחלו, הם עלולים להדביק כל עובר ושב תמים שיצעד בסמוך אליהם.
על פי מומחים, ללא החיסונים, מספר החולים באורח קשה היה גבוה יותר באופן דרמטי, וגם מספר הקורבנות שגבתה המחלה. המגיפה הקשה המכה בכל קצווי תבל איננה נעלמת בינתיים. היא נחלשת ואיננה מהווה סכנת חיים של ממש כאשר מדובר במחוסנים. מה לא נכתב ומה לא נאמר בנושא הנדוש לעייפה? כולנו בקיאים ויודעים את כל מה שדרוש לדעת על הקורונה הארורה.
אז מה מבקשים אותם מפגינים? שנתעלם מהמגיפה המכה בבני אנוש ללא רחם? “אין מגיפה”, הם זועקים בגרון ניחר. אין מגיפה? יתבוננו נא בכותרות המדווחות בכל רחבי תבל וילמדו על מיליונים שכבר נפלו קורבן למחלה הארורה.
אנחנו פונים אל סרבני החיסונים ומבקשים מהם: אנא התכבדו ושבו בבתיכם. חסכו מאיתנו את נאומי התוכחה שלכם, ובמקום לצאת להפגנות תעסקו בצפייה מעמיקה יותר בחוות הדעת המדעיות והרפואיות המתפרסמות בכל רחבי תבל ומהן תלמדו על הנושא.