והנה זה בא. רומן זדורוב עשוי להיות כל רגע מחוץ לכלא - כך קבע כבוד השופט טאהא, בהחלטה שנשמעת מאוד דרמטית למרות שהיא מאוד לא.
כל מה שהוא צריך לעשות זה "רק" להפקיד 150,000 שקלים, לשעבד נכס מקרקעין בשווי 500,000 שקלים, לחתום על התחייבות עצמית בת 500,000 ש"ח, ולמצוא מספיק אנשים שיסכימו לחתום על התחייבות בת 150,000 שקלים כל אחד - וגם אז זדורוב לא יוכל לשיר "החיים שלנו תותים". כי הם לא.
זדורוב ישוחרר עם אזיק אלקטרוני והמשמעות היא - בניגוד למה שאתם חושבים - שמבית כלא אחד, הוא עובר לכלא אחר - בית הוריה של אשתו. מבודד מהחברה החופשית, ימשיך זדורוב להיות כלוא בין 4 קירות עם נטפליקס, חמו וחמתו.
אז למה הוא עושה את זה אתם שואלים? זה בגלל שכל צד מתנהל בתיק הזה באופן צפוי כמו מחשב שמשחק עם עצמו איקס עיגול. זדורוב מבין היטב שהחיים בכלא יהיו לו יותר נוחים מאשר באיזוק אלקטרוני. בכלא הוא לפחות לא מבודד והוא רגיל אליו כבר 15 שנה.
אלא שלוויתור על השחרור באזיק אלקטרוני עשויה להיות משמעות לתיק העיקרי בו ייקבע אם זדורוב ביצע את הרצח או לא. זדורוב מבין את הכוח הפסיכולוגי של נאשם בתיק חמור שמגיע לבית משפט כאשר הוא אינו לובש מדי אסיר. להסכמה להמשך מעצר ישנה משמעות נוספת והיא שהיא משדרת לשופטים איזה מימד של ויתור מראש על טענות ההגנה. נאשם שמסכים למעצרו הוא הרבה פעמים נאשם שמעוניין לדון על משך המאסר ולא על עצם חפותו. זדורוב הולך על כל הקופה ולכן אין לו עניין טקטי להמשיך ולשבת עוד יום אחד במאסר.
המשמעות הראשונית של פסק הדין של השופט מלצר המורה על עריכתו של משפט חוזר לאחר 15 שנים היא שחרורו של זדורוב בתנאים כאלה ואחרים. גם בפרקליטות הבינו את זה ובכל זאת התנגדו עד שגרמו לשופט טאהא לכתוב בפסק דינו את הגרסה השיפוטית לאנחת "נו באמת...".
למה התנגדו? בדיוק מהסיבה ההפוכה לזו של זדורוב. בפרקליטות מבינים היטב שהסכמה לשחרור דינה ככניעה והודאה בכך שהראיות החדשות אותן הביא סנגורו של זדורוב אכן מחלישות את תיק הרצח. זו הסיבה בגללה טענו בפני בית המשפט המחוזי כי הראיות החדשות הן כלום ושום דבר משל היה בית המשפט המחוזי ערכאת ערעור על כבוד השופט מלצר.
לסיכום, עד עכשיו היה לנו כאן נאשם שמעדיף להיות עצור ובכל זאת מבקש להשתחרר, פרקליטות שיודעת שהשחרור הוא בלתי נמנע ובכל זאת מבקשת לעצור, ושופט מחוזי שהולך עקב בצד אגודל עם החלטת בית המשפט העליון. דרמה אין כאן, רק מהלכים טקטיים-סימבוליים צפויים מראש. הדבר היחיד שכן ניתן ללמוד מהלוחמנות שאת הדרמות המעניינות באמת נשמע במהלך התיק עצמו.