בימים האחרונים אנו עדים לדעות השונות על אופן ומועד פתיחת שנת הלימודים הקרבה ובאה. מצד אחד שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא־ביטון, דבקה בעמדה כי שנת הלימודים תיפתח כסדרה. שרת החינוך צודקת: התלמידים והתלמידות מתגעגעים למסגרת וליציבות שספסל הלימודים מהווה עבורם, ויש לייצר ודאות בחיי מיליוני תלמידי ותלמידות מערכת החינוך בישראל. יתרה מכך, חובה על משרד החינוך להקנות חוסן וביטחון למנהלי ולמנהלות בתי הספר ולצוותים החינוכיים על מנת שיצליחו לנווט את הספינה החינוכית בבטחה ובבריאות בעיצומו של הגל הרביעי.
מנגד, נשמעים קולותיהם של שרים אחרים וחברי קבינט הקורונה שממליצים על דחיית פתיחת שנת הלימודים. גם הם צודקים. אי אפשר להתעלם מהמציאות העכשווית ומהעלייה החדה בתחלואה. אז כיצד ניתן לגשר בין שני המחנות מבלי שמערכת החינוך תשקע בלב ים התחלואה הגועש? כאמור, החזרה לספסל הלימודים חייבת להתקיים כסדרה על מנת לייצר קרקע יציבה לצוותי החינוך, לתלמידים, להורים ולמשק כולו. עם זאת, יש לפתוח את השנה בצל הקורונה באופן יצירתי המותאם למציאות בת זמננו. השאלה הגדולה שאמורה להעסיק בימים אלו את שרת החינוך ואת חברי קבינט הקורונה היא איך תיפתח שנת הלימודים ולא מתי היא תיפתח.
בהקשר הזה מגיפת הקורונה ואיום ההדבקה בנגיף מהווים הזדמנות לעצור את הקיבעון המחשבתי ולייצר שינוי אמיתי במערכת החינוך. שוב נפתח בפנינו פתח לשבירת מבנה הכיתה הקלאסית בת ארבעת הקירות ולייצור מרחבי למידה יצירתיים ודינמיים, בחללים פתוחים. מחקרים רבים מצאו קשר בין סביבת למידה להצלחת התלמיד, לרווחתו ולתחושה טובה של למידה והגנה. הוראה במרחבים חוץ־כיתתיים המותאמים למאפייני הלומד במאה ה־21 מעודדת תלמידים להביע את רגשותיהם, תחושותיהם ודעותיהם באופן אותנטי.
כפי שהומלץ כבר באוגוסט 2020, יש להסב פארקים פתוחים ושטחים ירוקים ולהכשיר אותם להיות "כיתות לימוד" לקראת פתיחת שנת הלימודים. בחלל כזה תתקיים למידה מיטבית, חווייתית ודינמית. המרחב הפתוח מטפח יכולת ביטוי בעמידה או בישיבה, מעודד חשיבה בתנועה, מקדם מודעות סביבתית לקהילה, לטבע וליצורים החיים בו ועוד.
למידה בכיתה במרחב הפתוח היא פתרון יעיל ויצירתי לשאלה איך תיפתח שנת הלימודים במועדה הקבוע בחוק, ובו בזמן היא גם עונה על הבעיה של עליית התחלואה וההדבקה בנגיף במקומות סגורים. פתרון זה נותן מענה חברתי־רגשי לצורכי הלומדים וגם מזמן חופש פעולה, תנועה ועצמאות הן לתלמידים והן למורים. בנוסף, ההוראה החוץ־כיתתית מעניקה למורה את היכולת ללמד ולהנחות באופן סימולטני, לכוון את הלומדים ללמידה עצמאית, ויחד עם זאת להיות נוכח, קשוב ומודע לכל הפעולות המתרחשות ב"כיתה". למורה יש את היכולת להשקיף במבט־על על תהליך הלמידה כולו.
יש לקוות כי המהפכה החינוכית והלמידה בחלל הפתוח לא ייעלמו בחלוף המגיפה, ושיותר לא נדון בשאלה מתי תיפתח שנת הלימודים, אלא כיצד היא תיפתח.
הכותבת היא ראש החוג לחינוך וראש תוכנית הכשרת מנהלים באקדמית חמדת בשדות נגב, מרצה וחוקרת חינוך במכללת לוינסקי