גם בלי המפלה באפגניסטן, ביקורו של ראש הממשלה נפתלי בנט בוושינגטון הוא חשוב מאוד בכמה רבדים: ברובד האישי, ברובד הבילטרלי וברובד הבינלאומי. בעיקרון אין צורך להעמיס נושאים מיותרים על השיחה, אלא לבחור את החשובים שבהם ולהשאיר לצוותים מהמל”ל וממשרד החוץ להתקדם בנושאים האחרים. הקרקע נוחה לקליק בין ביידן לבנט, אם כמובן לא ייכנסו לוויכוחים פוליטיים שיעיבו על כך.

האיתותים מהשטח מלמדים שיש רצון אמריקאי לשוות אופי חמים למפגש. ברובד הזה חשוב ליצור מנגנון בלתי אמצעי בין שני המנהיגים. מעין קו אדום אישי, שכל צד ירגיש נוח להשתמש בו מתי שצריך. צריך להעמיק עוד יותר את האינטרסים הקיימים כי הם־הם הערובה להמשך הקשר המיוחד בין שתי המדינות. כבן למשפחה מסן פרנסיסקו, בנט יוכל לנצל את הצד הסנטימנטלי כדי לכבוש את לבו של נשיא ארצות הברית.

ברובד הבילטרלי על בנט לקדם את שלוש השי”נים: שקיפות, שיתוף ושלום. בנט חייב לגרום לכך שהנשיא יחוש שיש שקיפות מלאה ביניהם ובין שתי המדינות. אין פעילות מאחורי הגב. במילים אחרות: עליו לשקם את התחושה הרעה שהייתה בתקופת אובמה. ביידן היה אז סגנו של אובמה.

שיתוף הפעולה חייב להיות מלא וגלוי בין השניים. יש לקבוע שאף צד לא יפתיע את האחר. מותר לא להסכים בנושאים מסוימים, אך בלי זכות להטלת וטו. ישראל חייבת לשמור על חופש פעולה עצמאי, כמובן תוך יידוע או תיאום עם ארצות הברית. המזרח התיכון מלא בהפתעות, ועל ישראל להגן על עצמה מפני כל רעה.

ביידן יעריך אם בנט ידלג על אזכור המפלה באפגניסטן - דבר שיזכה אותו בנקודות חיוביות. ובאשר לשלום, בנט צריך למשוך את ביידן ליותר אקטיביזם בנוגע לשלום בין ישראל למדינות ערב. אסור להשאיר את הסכמי אברהם בלי טיפוח ובלי המשך. המסגרת הזו תאפשר את הרחבת מעגל המדינות הערביות, ולארצות הברית יש בכך תפקיד מיוחד.

בתחום הבינלאומי שלושה נושאים חייבים להיות על סדר היום, בראש ובראשונה סין. בנט צריך להבהיר לביידן שלישראל אומנם יחסים טובים עם סין, אך היא מחוץ למשחק בין וושינגטון ובייג’ינג. הנושא טעון ומטריד את ארצות הברית, והפגנת רגישות מצד ראש ממשלת ישראל שוב תזכה אותו בנקודות.

גם הסוגיה הפלסטינית חשובה. כאיש ימין, בנט צריך לומר לנשיא שהוא בעד קידום פתרון עם הפלסטינים ולהביע נכונות לחזור לשולחן הדיונים. לנוכח המצב הנוכחי אפשר להבהיר לנשיא שאין הזמן הולם לפתרון קבע, אבל כן להסדרים זמניים מצטברים שייטיבו עם הפלסטינים וייצרו אווירה נטולת חשדנות הדדית.

והנושא האחרון: איראן. הגישה שלנו חייבת להיות בונה. אין טעם להבליט את ההתנגדות שלנו למה שקורה בשיחות בווינה. האמריקאים יודעים זאת. כנראה שהשיחות הללו ייפסקו בגלל התנהלותה הבריונית של איראן. דיון על העתיד ועל הידוק שיתוף הפעולה בסוגיה והבהרת עמדתנו בשלב זה - יספיקו לפגישה הראשונה, שבוודאי יבואו עוד אחריה.