רצונו של ערן זהבי לשבור שיאי הבקעה בא על חשבון חבריו לקבוצה שחייבים להשקיע יותר

פרשני הספורט לא מפסיקים בימים אלה להלל את שחקן הכדורגל ערן זהבי. מה ההילולה הזו? איני שותף לה. בכדורגל מודרני השחקנים עולים להתקפה ויורדים להגנה ומשחקים פיזי כל הזמן, ללא קשר לתפקיד או למספר על החולצה. לכן הכושר הגופני שלהם חייב להיות מעולה.

כששיחקתי כדורגל וכדורסל בנעוריי, היה תפקיד שקראנו לו “ציפור”. הציפור היה שחקן שנשאר למעלה, ליד השער או הסל של היריב, מקבל כדור ומבקיע שער או קולע סל. היום אין מקום ל”ציפורים” כי כאשר שחקן נשאר כל הזמן בחצי המגרש של היריב, הוא מוריד כ־10% מיכולת ההגנה של קבוצתו. במשחק שבו הקבוצה מתגוננת מול יריבה שקולה או עדיפה, כאשר זמן המגננה הוא מרבי, אזי למעשה הקבוצה המתגוננת משחקת עם עשרה שחקנים.

בשני המשחקים האחרונים מול אוסטריה ודנמרק ספגה ישראל שבעה שערים. בשני המשחקים זהבי שיחק כ”ציפור”. כלומר המתין בנחת בחצי המגרש של היריב לכדור שיגיע אליו. ומה קרה? במשחק נגד אוסטריה זהבי הבקיע אומנם שני שערים, אך בגרבג’ טיים; שער אחד כאשר הובלנו 2:0 ושער שני כשהובלנו 4:2. זאת להבדיל מהשער שכבש מנור סולומון במצב של 0:0 או השער שכבש שון ויסמן במצב של 3:2, ואוסטריה הייתה בתנופה.

במשחק נגד דנמרק זהבי לא הבקיע, עמד רוב הזמן כציפור בחצי המגרש של היריב, וההגנה קרסה. ההגנה קרסה מפני שלמעשה שיחקנו עם עשרה שחקנים כי זהבי לא עזר להגנה. אינני זוכר שזהבי חילץ כדור בדו־קרב ממשי עם שחקן יריב תוקף, במחצית המגרש שלנו, בשני המשחקים.