בשבת האחרונה נמצאה גופתה של ליטל יעל מלניק ז"ל, בת 17 במותה, שעל פי החשד, נרצחה בידי עובד בבית חולים פסיכיאטרי שבו אושפזה. לפי הפרסומים, בחקירתו סיפר החשוד כי הוצא נגדו צו הרחקה מצד סבתה של הקורבן במאי האחרון למשך חצי שנה.
מעבר לעובדה שהרצח היה צריך להימנע באמצעות טיפול נכון של הרשויות בעניין, מציקה העובדה שנגד החשוד ברצח היה לכאורה צו הרחקה, שתפקידו, ובכן, להרחיק את החשוד מהקורבן.
צווי הרחקה במתכונתם הנוכחית נולדו לפני למעלה מ־20 שנה. החדשנות והיעילות שלהם התבטאו בהפיכת הליך ההרחקה לקצר, מהיר ובעיקר ללא עלויות (פרט לייצוג ככל שיש רצון בכך). הבעיה הגדולה עם צווי הרחקה היא שהמערכת המשפטית ומערכת האכיפה אינן אוהבות את הצווים הללו. הם מייצרים הרבה עבודה והתעסקות.
לעתים, אנשים מנצלים לרעה את הצווים הללו, למשל בני זוג שמנסים להוציא זה את זה מהדירה המשותפת כדי להשיג הישגים בתיקי משפחה; שותפים עסקיים שמנסים להוציא זה את זה מהעסק לאחר סכסוך; או סתם שכנים שמנסים להרחיק זה את זה מהבניין כי הם מסוכסכים זה עם זה.
אך מנגד, ישנם מקרים רבים שבהם ההרחקה מוצדקת. הבעיה הגדולה היא שהמערכת אינה יודעת פעמים רבות להבחין בין המקרים, וכך, לא פעם נוצרת קהות חושים של המערכת כלפי הצווים הללו.
זה מתחיל בכך שמשובצים לדיונים הללו לרוב שופטים תורנים, אשר תיקים אלו מכבידים את העבודה שלהם ומתווספים על התיקים השוטפים. אלו מנסים לסיים את ההליך מהר ככל האפשר באמצעות הסכמות – ביטול הצו בצורה גורפת, קבלתו בצורה גורפת או אי־אלו הצעות להסכמות. לרוב, אין חתירה אמיתית להבנת הבעיה המשפטית וניסיון להעניק לה פתרון נכון.
הבעיה הנוספת של צווי ההרחקה היא מצד המשטרה. העובדה, לפי הפרסומים, שהמשטרה גילתה על הצו מהחשוד עצמו - מטרידה. הרי, לפי הנוהל, לאחר שניתן צו במעמד צד אחד, המשטרה היא שמוסרת את הצו לצד השני. איך ייתכן שהמשטרה לא ידעה על קיומו? הפרת צו הרחקה מקימה עילת מעצר אבסולוטית. קרי הפרת צו הרחקה מעניקה לשוטר בשטח סמכות להניח אזיקים על ידי המפר ולעצור אותו מיידית. צווי הרחקה מוצאים לרוב בשל חשש ממסוכנות מצדו של אדם. כאשר אדם מפר צו הרחקה ביודעין, הדבר אמור להוות איתות אזהרה בוהק מאוד למשטרה.
המצב הקיים היום, שבמסגרתו נדמה שהמשטרה לא יודעת מה קורה ברווחה, ובתי המשפט לא יודעים מה קורה במשטרה וברווחה, הוא בלתי מתקבל על הדעת במדינה מתוקנת ודיגיטלית כמו ישראל. זכויות אדם מוצאות את עצמן נדרסות תחת גלגלי הבירוקרטיה, כאשר ישנם אנשים, בעיקר משכבות חלשות, שלא יכולים להרשות לעצמם ייצוג פרטי שיעשה עבורם את התיאום והפיקוח הנכון של פעולות הגופים השונים.
עו"ד בללי הוא מתמחה במשפט פלילי; עו"ד שני הוא מתמחה בדיני משפחה וירושה.