הדברים שכתב רן אדליסט במאמרו לפני שבוע על ראש המוסד החדש דוד ברנע, ש"עושה היסטוריה בכך שהוא מקצץ בגדול ביחידות המבצעיות", בהיותן כדבריו "שייכות לעולם הרומנטיקה של מבצעי הריגול והחיסול" - יש בהם כדי להדאיג את הציבור הישראלי. אם אומנם נכונים הדברים, המשמעות היא שישראל מנטרלת את עצמה דווקא בעת שאיראן מאיצה את יכולת ייצור הפצצה הגרעינית.
יש לשער שראש המוסד אינו פועל על דעת עצמו, אלא ברוח הבוסים החדשים שבאו במקום אלו שמינו אותו. אולם פירוק חלקים מרכזיים ממנגנוני הלחימה של המוסד יצמצם את יכולת הפעילות של ישראל באיראן דווקא בעת הקריטית. "דוח אדליסט" (שמתודרך על ידי גורמי הממשל החדש?) משתלב עם דיווחים נוספים על הנהגתה החדשה של ממשלת בנט־לפיד, המתיישרת עם הקו האירופי־אמריקאי השואף להגיע להסכם עם האיראנים.
אדליסט כתב על "קיצוצים משמעותיים ב"קיסריה" וביחידת הסמך שלה "כידון", היחידות המבצעיות של המוסד, מה שישאיר את ישראל ללא מנגנוני פעולה אם וכאשר יתברר שהאיראנים מרמים. לטענת כותב הטור, "בהמשך צפויה התמודדות מול משרד החוץ על חלקו של אגף 'תבל' בניהול המגעים עם ממשלות (להבדיל ממגעים עם ארגונים). בהתחשב בדומיננטיות של שר החוץ הנוכחי וראש הממשלה העתידי, גם כאן מדובר בקיצוץ משמעותי".
הרי לכם מהפך, רבותיי, ולא מבורך.
בחזון החליפי של ממשלת בנט־לפיד שמביא אדליסט נכתב כי "ההכרעה המשמעותית לגבי גודלו ואופיו של המוסד תיפול אם וכאשר ייחתם הסכם גרעין חדש בין ארה"ב לאיראן. או אז ייאלץ המוסד, כמו אמ"ן וצה"ל, להיפטר מחלק גדול מכוננות התקיפה לכאורה, מתוכניות מגירה שעלו וירדו (באורח טבעי, בהתאם לזמן ולמצב) וחייבו גיוס אלפי בעלי תפקידים ייחודיים. מדובר בחיסכון של מיליארדים". ממש אחרית הימים. בקיצור, ישראל הולכת לקנוסה. יידע זאת כל אזרח ישראלי, ויידעו זאת בעיקר אלה מהימין שבחרו בימינה ובבנט - ומבחינה זו עשה אדליסט שירות חשוב לציבור.
על הדרך, כמו כל איש שמאל ו"רודף שלום" בימים אלו, חיסל הכותב חשבונות עם בנימין נתניהו וראש המוסד לשעבר יוסי כהן. בסביבתי המשפחתית והחברתית עשרות לוחמי עילית בצה"ל ובארגונים מודיעיניים. לא הייתי רוצה לחשוף בפניהם את הדברים שנכתבו על המוסד, שלדבריו "שועבד על ידי ראש הממשלה לשעבר ויוסי כהן לאידיאולוגיה ולאינטרסים אישיים". שערו בנפשכם שהם קוראים את הדברים בעודם במשימה עלומה ומתמשכת.
מילא שעבוד ל"אידיאולוגיה". אף לוחם אינו רוצה לחוש שפעילותו תוך סיכון מיועדת לגחמות או ל"צרכיו הפרטיים" לכאורה של ראש המוסד או ראש הממשלה. לכן צריך להתמודד עם הטענות שנכתבו, כדי שהלוחמים ומשפחותיהם יידעו שהמפקדים פועלים מתוך אמונה בצדקת הדרך, כן, לעתים גם דרך אידיאולוגית. למשל אמונה באידיאולוגיה שצריך להקים קיר ברזל מול האויב ולא להיכנע לו בהסכמים שמופרים שוב ושוב, אבל בוודאי לא למען אינטרסים אישיים.
ראוי גם שה"עולם" יידע זאת. לתדמית המוסד בעולם יש חשיבות אסטרטגית, וכאשר זורקים אבנים על שמשות הארגון המפואר שמצודתו פרושה על פני תבל, במדינות ידידותיות ובמדינות אחרות שאין לנו יחסים רשמיים איתן - חוסננו הלאומי נפגע. וכשתדמית המוסד נסדקת, נפגעת גם יכולת הפעילות שלו, כי מי ירצה לנהל יחסי עבודה עם אנשים מושחתים?
הפרכת טענות
הפרסומים נגד ראש המוסד לשעבר כהן מופיעים בכלי תקשורת שונים מאז שפורסם כי הוא מועמד אפשרי לראשות הממשלה. ככה מנסים לקעקע את תדמיתו, ובאותה הזדמנות גם את תדמיתו של נתניהו. הנה כמה מההאשמות ותשובות עליהן.
ההאשמה: פרשת החנינה של המיליארדר הישראלי דן גרטלר באמריקה על ידי דונלד טראמפ, בהשפעת ישראל. אדליסט מאשים כי כהן ונתניהו מעורבים בעניין, וכי מעורבותם אינה תקינה. לטענתו, טראמפ חנן את גרטלר, המוזכר כ"חרדי", בטיעון כי "גרטלר מתמצא במתרחש בשטח בכל רחבי מרכז אפריקה, והוא יכול לסייע לישראל ולארה"ב באיסוף מודיעין על טרוריסטים ועל ההשפעה הסינית הגוברת באזור".
התשובה: גרטלר אכן נכס ביטחוני באפריקה, מה לא אמת בכך? הוא אינו הראשון מבין עשירי ישראל או עשירים יהודים, שמעבר לרצון לעשות כסף סייעו למדינה בעת הצורך. להפעלתם יש היגיון. כל ארגון חשאי מפעיל סוכנים לצורכי שעה מן הגורן ומן היקב, ולפעמים מהמרתף. גרטלר החרדי (לא עלינו) הצליח לטוות קשרים באפריקה, והוא אינו היחידי.
קחו לדוגמה את משפחת הספנות הישראלית שאוניותיה, על פי פרסומים, סייעו לישראל במשימות עלומות. למרות הביקורת הטהרנית, ישראל אכן נעזרת בסוכני משנה כיד הדמיון, הנמתח במרחבי הקהילה המודיעינית. ועם אותם סוכני משנה נמנים גם מיליארדרים שהקימו אימפריות בחו"ל, וטוב שכך.
איפה היו מחפשי הצדק כשבשנת 2000 העניק הנשיא ביל קלינטון חנינה למארק ריץ', בעל נכסים בניו יורק, תחת לחץ כבד של ראש ממשלת ישראל דאז אהוד ברק ואישים נוספים כמו שמעון פרס ואהוד אולמרט? שם אפילו לא היו נימוקים ביטחוניים.
ההאשמה: הופעתו של יוסי כהן אצל אילנה דיין.
התשובה: צודק. בעיניי הייתה זו הופעה מיותרת. כמו עוד ראיונות של בעלי תפקידים שמופיעים אצלה בהיותם בתפקיד (המפכ"ל בזמנו רוני אלשיך והיועמ"ש) או אחרי שפרשו. עם זאת, את הביקורת כלפי כהן היה צריך להעביר בזמן אמת, כמו שהיה צורך לעשות זאת עם לשעברים נוספים, כמו ראש המוסד הקודם מאיר דגן ז"ל שהופיע אצלה עם פרישתו מהמוסד.
ההאשמה: הטור מבכה את "הנזק הגדול שמשאירים אחריהם נתניהו וכהן באמצעות תעלול הארכיון".
התשובה: המבצע האדיר של הברחת ארכיון הגרעין האיראני בא כדי להוכיח לעולם שהאיראנים ממשיכים לרמות. בדיוק כפי שעשתה ישראל במבצע המפואר של תפיסת ספינת הנשק "קארין איי" שנשלחה לפלסטינים, ובכך אמריקה והעולם קיבלו הוכחה ניצחת לעובדה שערפאת מרמה את כולם.
לכן מבצע ארכיון הגרעין האיראני אינו אלא עוד נדבך חשוב במערכה נגד איראן, המנסה לתעתע בעולם ובנו - בדרכה לפצצה.
במקום להחליש את רוח הלחימה ואת האמון במערכת, יידעו משתתפי המבצע שסיכנו את עצמם שהוא היה "שווה את הדלק שהוצא על הברחתו", כשהלוחמים והמפקדים במוסד שנטלו חלק בפעולה צריכים לקבל שאפו וצל"ש.
הכותב הוא סא"ל (במיל') ויו"ר ארגון נפגעי הטרור אלמגור