המוסדות האקדמיים יצאו מחוזקים מהקורונה והוכיחו את יכולתם להסתגל במהירות וגם להבין שמה שהתאים מבחינה פדגוגית בעבר - היום כבר לא מתאים. בזכות החיסונים וההנחיות הבריאותיות הקיימות, התאפשר לנו, המוסדות האקדמיים, לחזור בימים האחרונים ללימודים בקמפוס כמתכונת לימודים עיקרית. זאת לאחר שבשנה וחצי האחרונות, בעקבות מגיפת הקורונה, הלימודים מרחוק היו החלק המרכזי בחיינו.

החזרה לקמפוסים אינה מתאימה בהכרח לכולם, וכשם שרבים מהעובדים במשק מעוניינים לשמר את העבודה מרחוק, אנחנו שומעים קולות של סטודנטים רבים שהיו מעדיפים להישאר בבית בפיג’מות וללמוד דרך הזום. ההשפעה של הקורונה על האקדמיה בישראל ובעולם הייתה עצומה, המהפכה הדיגיטלית הואצה במהירות שיא, ובתוך זמן קצר המוסדות היו צריכים להתאים את עצמם למציאות החדשה.

לצד המהפכה הטכנולוגית, עלו וצפו שני אתגרים משמעותיים, חברתי ופדגוגי: האינטראקציה האישית והקבוצתית בין מרצים לסטודנטים ובין סטודנטים לסטודנטים הוגבלה בשל הריחוק החברתי. בנוסף לכך, המרצים עצמם היו צריכים לסגל שיטות לימוד פדגוגיות חדשות כדי להחזיק עשרות ומאות סטודנטים מרוכזים דרך מסכי הזום. ההתמודדות המשולבת עם שני האתגרים הללו מחזקת את הצורך להחזיר את הסטודנטים לקמפוס כל עוד ההנחיות הבריאותיות מאפשרות זאת.

סטודנטים באוניברסיטה העברית (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
סטודנטים באוניברסיטה העברית (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

הזירה האקדמית בישראל מהווה למעשה נקודת המפגש המרכזית והראשונה בין קבוצות חברתיות שונות, בדגש על יהודים וערבים. במבצע שומר החומות חווינו מתיחות גדולה בין סטודנטים יהודים לערבים באופן שלא חווינו בעבר, בדיוק בשל חוסר ההיכרות האישית שהגיעה לאחר שנה של לימודים בזום. החשיבות של האינטראקציה בין סטודנטים, והאינטראקציה ביניהם לבין המרצים, הינה בסיס חברתי חשוב במדינה כמו ישראל, שבה ישנה מתיחות חברתית מובנית, והמוסדות האקדמיים הם המרחבים הראשונים שיכולים לחבר בין קבוצות האוכלוסייה. בעיניי זהו גם תפקידם.

הלימודים מרחוק אילצו את המרצים לשנות ולהתאים את שיטות הלימוד שלהם, כך שניתן יהיה לשתף ולהפעיל את הסטודנטים במהלך ההרצאות כתנאי לכך שהם ישרדו את השיעור ויפיקו ממנו את המיטב. בזכות הלימודים מרחוק הבנו שמרצה אינו יכול להרשות לעצמו לעמוד מול כיתה ולדבר במשך שעה וחצי. את אותה למידה פעילה ומשתפת עם הסטודנטים שהוא נאלץ לעשות בזום - הוא ימשיך לעשות גם בכיתה באופן פרונטלי.  

המוסדות האקדמיים יצאו מחוזקים מתקופת הקורונה והוכיחו את יכולתם להסתגל במהירות, לבצע שינויים טכנולוגיים מרחיקי לכת וגם להבין שמה שהתאים מבחינה פדגוגית לפני מספר שנים - היום כבר לא מתאים. יחד עם זאת, למוסדות יש תפקיד חברתי חשוב ביותר: חיזוק האינטראקציה הפרונטלית. באמצעות האינטראקציה החברתית והפדגוגית אנחנו מעניקים לסטודנטים שלנו כישורים ויכולות שיכינו אותם לקריירה ארוכת טווח ולהתמודדות עם תרחישים בלתי ניתנים לצפייה, ובמקביל ממשיכים להיות חלק מרכזי בעיצוב המרקם החברתי של מדינת ישראל. 


הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית הדסה