מחקר פנימי של טוויטר ניתח מיליוני ציוצים שפורסמו בין 1 באפריל ל־15 באוגוסט 2020, וגילה כי האלגוריתם של הרשת מעדיף באופן מובהק לקדם תכנים בעלי גוון פוליטי ימני. המחקר נערך בקנדה, צרפת, גרמניה, יפן, ספרד, בריטניה וארה"ב, ועלה ממנו כי ציוצים של מפלגות, פוליטיקאים ומובילי דעה ימניים זכו לחשיפה גבוהה בהרבה מציוצים של גורמי שמאל.
מטוויטר נמסר כי הם בוחנים את הסיבות לתופעה - אבל הסיבות האלו ידועות וברורות. לטוויטר פשוט אין אינטרס להעלות לדיון את תפוח האדמה הבוער הזה.
לפי אנשי ימין, הסיבה להטיה נעוצה בכך ש"לא נותנים להם להתבטא בתקשורת הקלאסית", ולכן הם נאלצים למצוא מפלט ברשתות החברתיות, בניגוד לגורמי שמאל שהתקשורת נוטה לקדם את האג'נדה שלהם.
רק שאין לכך קשר עם המציאות. האלגוריתם של טוויטר לא מתעדף על פי מספר פוסטים (נוכחות). המחקר לא בחן איזה צד של המפה הפוליטית בא יותר לידי ביטוי אלא לאילו פוסטים יש יותר חשיפה, כלומר יותר נטייה להפוך לוויראליים.
במשך תקופה ארוכה מתמודדת טוויטר עם האשמות משני הצדדים כי היא מוטה לצד השני. גורמי ימין טוענים לסתימת פיות, אך המחקר גילה כאמור כי ציוצים המזוהים עם הימין נהנים מרמות גבוהות במיוחד של "הגברה אלגוריתמית", כלומר חשיפה גבוהה בהרבה ביחס לציוצים מהצד השמאלי.
נעצור לרגע כדי להבין כיצד האלגוריתם ״מחליט״ אילו פוסטים לקדם. בניגוד למה שנהוג לחשוב, האלגוריתם אינו מקבל כללים מוכתבים מראש אלא הגדרה של מהי הצלחה ומהו כישלון, ונדרש להסיק מסקנות באמצעות ניסוי וטעייה. כיוון שאין כללים מוגדרים מראש, תהליך קבלת ההחלטה אינו שקוף אף למתכנתים שפיתחו את האלגוריתם, ולכן בטוויטר לא מבינים מה גורם לתעדוף הימני.
דוגמה המתארת יפה את תהליכי התעדוף האוטומטיים היא טאי, הצ'ט בוט שפותח על ידי מיקרוסופט ואמור היה לדמות נערה שהזמינה גולשים לתקשר עמה באמצעות טוויטר, במטרה להפוך לישות וירטואלית הלומדת את האנושות דרך הרשת.
בתוך שעות מרגע עלייתה לאוויר הפכה טאי מאפליקציה תמימה לניאו־נאצית שמקללת פמיניסטיות וחולקת עם הגולשים את אהדתה להיטלר. מיקרוסופט נאלצה להפסיק את הניסוי ולפרסם התנצלות פומבית.
הסיפור הזה נותן לנו שיעור חשוב בתהליכי ההקצנה שעוברים על המין האנושי ברשתות. בהיעדר מסגרת כללים של מותר ואסור, ההקצנה היא תמיד לכיוון שני הכוחות המניעים אותנו - אגרסיביות ומיניות.
באפריל חשפה טוויטר מחקר שקבע שהאלגוריתם שלה מציג תכנים התורמים ל"פגיעות לא מכוונות" בגולשים, ובמאי התברר שמערכת חיתוך התמונות האוטומטית מעדיפה אנשים לבנים על פני שחורים ונשים על פני גברים.
חשוב לזכור כי מבחינת ענקיות הטכנולוגיה פייק ניוז הרבה יותר רווחי ממידע אמיתי. האלגוריתמים של פייסבוק מתעדפים פוסטים המייצרים תגובות זעם או כעס, כי הם הופכים ויראליים מהר יותר.
מה שמדהים הוא שפוסטים רוויי זעם, שנאה ואלימות לא מרתיעים את המשתמשים מלהשתמש בפלטפורמות. להפך: במחקר פנימי של פייסבוק נמצא שככל שהפוסטים מעוררים יותר תגובות זעם וכעס – כך הם גרמו למשתמשים לשוב ולהשתמש ברשת החברתית, דפוס שעזר לה כמובן למכור יותר מודעות ולהגדיל את רווחיה.
מטען שלילי
נחזור לימניים. מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי ישנו קשר מובהק בין דפוס הפעילות המוחית ואוריינטציה פוליטית. במילים אחרות, אם אראה את דפוס הפעילות המוחית שלכם בתגובה לגירוי מסוים, אוכל לנבא למי תצביעו ברמת דיוק של 83%.
לאחר שהחוקר רוד מונטגו סיווג את העמדות הפוליטיות של 83 נבדקים, הוא הראה להם תמונות המעוררות תחושת גועל (פסולת, חיות מתות או איברים פנימיים) או תמונות ניטרליות, ואז בחן את דפוס הפעילות המוחית שלהם. לא היה ספק - ימניים הראו פעילות מוגברת בתגובה לגירויים המעוררים גועל.
תחושת הגועל התפתחה כדי להתריע מפני אוכל שעלול לגרום להרעלה, או מצב חברתי שעלול לערער על הסדר הקיים. כך, במוח הימני יש הקבלה בין אוכל רעיל שמשנה את האיזון הגופני, לבין הכנסת גופים זרים למדינה (פליטים, מהגרים). עוד נמצא כי שמרנים רגישים יותר לטוהר גופני או ספיריטואלי, ולכן נוטים להתנגד להפלות, נישואי הומוסקסואלים והתבוללות. כל דבר הסוטה מהמוכר מעלה אצלם חשש והתנגדויות.
אצל שמאלנים נמצאה עוררות מוגברת באזורי מוח המקושרים לחיבור למעגל החברתי הרחב. הם אינם רואים עצמם כשייכים למקום, לאום או מדינה מסוימת, אלא כחלק מרעיון גלובלי, בניגוד לימניים, שהראו דומיננטיות באזורים במוח המקושרים לשבטיות ולמעגל החברתי הקרוב, ולכן ייתנו עדיפות ללאום ולמדינה.
מחקר נוסף הראה שימניים ושמאלנים מגיבים בצורה שונה למצבים שליליים. מצבי סיכון יעוררו תגובות עוצמתיות יותר אצל ימניים, ובפרט נצפתה עוררות גבוהה באמיגדלה, המקושרת לאגרסיה ופחד. תגובות ביולוגיות אלו מספקות תמיכה נוספת לסיבה שבגינה ימניים מעדיפים את המוכר ומחפשים ביטחון ויציבות.
שמאלנים, לעומתם, הראו חשש מופחת מסיכון ומדורגים גבוה על תכונת "פתיחות לחוויות" – המוגדרת כאהבת השינוי, חיפוש אחר חידושים והרגשה נוחה במצבי חוסר ודאות. תכונה זו קשורה לסקרנות אינטלקטואלית ופלורליזם, ולכן גם נקשרת להצבעה לשמאל; זהירות היא תכונה שקשורה למשמעת עצמית ולתחושת מחויבות ונאמנות, ולכן גם להצבעה לימין.
"הטיית השליליות" מוגדרת כנטייה להעניק משקל גבוה לאירועים השליליים, לסכנות ולאיומים, ולתת להם לעצב את חיינו. ואכן, נמצא שאף שלא נמצאו הבדלי זיכרון בין ימניים ושמאלנים, נמצאו הבדלים בזיכרון הרגשי. כשחשפו נבדקים לגירוי המעורר רגש שלילי כמו תמונות מלחמה, פצצת אטום, גופות או שריפה, ימניים הפנו אליו קשב מוגבר, זכרו אותו טוב יותר ולאורך זמן רב יותר.
אין הכוונה לומר שימניים מעלים חששות לא רציונליים, אלא שנטיות ימניות מקושרות פיזיולוגית להשקעת מאמץ מנטלי רב יותר בעיבוד והפניית קשב לגירויים שליליים. המערכת הלימבית, הקשורה בעיבוד רגש שלילי, פעילה יותר אצל ימניים. לכן אותו גירוי עשוי להיתפס על ידי שמאלנים כהפחדה חסרת בסיס ועל ידי ימניים כאיום קיומי. ואם מראש יש לימניים נטייה לשליליות, הם גם ייטו לשתף פוסטים בעלי מידע שלילי.
חשוב להבין כיצד עובד מנגנון עיבוד המידע שלנו. המנגנון הפרימיטיבי והיעיל ביותר שהתפתח אצלנו הוא הרגש. נמצא כי ציוצים בעלי מידע שלילי מעוררים רגשות שליליים בעוצמה גבוהה יותר באופן משמעותי. החוקרים מצאו כי מידע כוזב נטה לעורר רגשות כמו הפתעה, גועל, כעס ופחד, בעוד מידע אמיתי עורר יותר רגשות של עצב ואמון, או שלא עורר רגש כלל.
לכל אחד ממגוון הרגשות יש פונקציה אבולוציונית ומטרה שונה. תחושות שליליות כמו גועל, כעס או פחד מניעות אותנו לפעולה. לעומת זאת, רגשות כמו עצב או אמון גורמים לנו יותר להתכנס בעצמנו. לכן, ככל שהציוץ מעורר יותר רגש שלילי, הסיכוי שנפנה אליו קשב עולה. וזו הסיבה שפוסטים של ימניים מקבלים חשיפה גבוהה יותר.
הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, המרכז הבינתחומי הרצליה
[email protected]