ההכרזה של יו”ר הכנסת בבוקר יום שישי, “יש תקציב בישראל”, התקבלה במפגן של שאגות שמחה ובמחיאות כפיים סוערות של חברי הקואליציה, ובראשם בנט ולפיד.
צליחת מכשול התקציב על ידי קואליציה הנשענת על רוב דחוק של 61 חברי כנסת לא הייתה דבר של מה בכך, והאירוע סימל עבורם בראש וראשונה את סילוק האיום המיידי של פיזור הכנסת והליכה לבחירות.
עבור ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, לאישור התקציב הייתה משמעות מיוחדת. לפי הסכם הרוטציה עם נפתלי בנט, לפיד אמור להתיישב על כס ראש הממשלה באוגוסט 2023, אך גם אם הממשלה תיפול לפני כן, בכל מקרה לפיד יעמוד בראשות הממשלה עד הבחירות הבאות.
דא עקא, אם קיימת תחושה בקרב חברי הקואליציה שעכשיו, לאחר לילות רצופים ללא שינה, הם הגיעו למנוחה ולנחלה ויוכלו להיכנס לתנומת חורף, הרי שמדובר בתחושה מוטעית, שכן הניסיון מלמד שבפוליטיקה שקט הוא רק השקט שלפני הסערה הבאה.
הסערות יגיעו על רקע נושאים מדיניים, ביטחוניים, בגלל חקיקות בכנסת, הדרישה להקמת ועדת חקירה בנושא הצוללות, והרשימה עוד ארוכה.
חילוקי הדעות בממשלה באים לידי ביטוי בעיקר בקצוות, אצל אנשי הציונות הדתית מימין ואנשי מרצ משמאל, כשהאופוזיציה תעשה ככל שביכולתה על מנת לנצל את ההרכב הלא שגרתי של הממשלה כדי לסכסך ולאתגר.
על השולחן כבר מונחות כמה סוגיות מדיניות נפיצות שעלולות לזעזע את הקואליציה כמו סוגיית הבנייה בהתנחלויות, גורל ההתיישבות באביתר וכוונת הממשל בוושינגטון לפתוח קונסוליה עבור הפלסטינים בירושלים, שמאתגרות את ימינה וגורמות כאב בטן למפלגת השמאל מרצ.
כבר היום יצטרך ראש הממשלה בנט להתייצב בפני הכנסת לדיון 40 חתימות שיזמה האופוזיציה תחת הכותרת "ממשלת בנט־עבאס מחדשת את התהליך המדיני לחלוקת הארץ והקמת מדינת טרור בלב ארץ ישראל".
בתחום החקיקה יידרש בנט בקרוב מאוד להחליט מה עמדתו בנושא חוק נתניהו שיוזם שר המשפטים גדעון סער. מדובר בהצעת חוק האוסר על ראש ממשלה לכהן תחת כתב אישום. כזכור, שרת המשפטים איילת שקד מתנגדת להצעה.
בצנרת ממתין גם חוק האזרחות, שכזכור נפל בהצבעה במליאה בגלל התנגדות רע"ם. ואם לא די בכך, יו"ר כחול לבן בני גנץ מתכוון לקדם בכל הכוח את הקמת ועדת חקירה ממלכתית לרכש הצוללות וכלי השיט, סוגיה שגם היא שנויה במחלוקת בממשלת בנט־לפיד, וזאת מבלי שנגענו בכלל בנושא נפיץ כמו חוק החשמל, הבנייה ביישובים הערביים הלא מוכרים והמאבק בפשיעה במגזר - נושאים שמאתגרים את רע"ם.