למרות שמדובר בפעוטות של כולנו, היקרים לנו יותר מכל, והם גם העתיד של המדינה, אנו חוטאים להם בהזנחה פושעת כשאנו לא משקיעים במי שמגדלות את דור העתיד שלנו - המטפלות לגיל הרך. הן נשות הצוות שהיו אמורות להיות חוד החנית, כי הן עושות את העבודה המאתגרת ביותר. כן, יותר מזו של אנשי ההייטק. העבודה שלהן דורשת לא רק חום ואהבה, אלא גם הרבה ידע מקצועי, יכולות בין־אישיות מותאמות לקטנטנים, הכלה אינסופית ועבודה פיזית קשה.

ההזנחה של התחום הובילה למשבר כוח אדם חריף במסגרות החינוך לגיל הרך; משבר שהוא כרוניקה ידועה מראש. נורות האזהרה מהבהבות כבר שנים במשרדיהם של מקבלי ההחלטות, אך הם בחרו להמשיך לראות בחינוך לגיל הרך "שמרטפות" גרידא. הם התעלמו במופגן מהמחקרים העולמיים שמוכיחים כי השקעה בפעוטות בגילי לידה עד 3 היא הקריטית ביותר מכל שנות הילדות לעיצוב ההתפתחות הקוגניטיבית והנפשית ולצמצום פערים חברתיים. תפיסת ה"שמרטפות" מקבעת את מעמדן הנמוך של העוסקות במקצוע, מאפשרת להעסיקן ללא דרישות סף ולשלם להן שכר נמוך ולא ראוי. כל אלה מקשים על משיכת כוח אדם איכותי לתחום ומובילים לתחלופת עובדות גבוהה.

הפתרון למשבר מתחיל בשני מהלכים עיקריים, שניתן ליישם בטווח הקצר. המהלך הראשון הוא השקעה בפיתוח המקצועי של מטפלות־מחנכות כדי לספק להן כלים להצליח במשימתן הקשה והמורכבת ולחזק את היוקרה המקצועית ואת תחושת הערך העצמי שלהן. העיקרון המנחה חייב להיות השקעה במי שכבר עובדות כיום בתחום, אך לא עברו כל הכשרה, תוך שילוב בניית הכישורים המקצועיים שלהן והצרכים של עבודתן השוטפת. הכשרה תוך כדי עבודה היא הכרחית עקב האופי הרגשי והמעשי של העבודה, המחייב אינטגרציה בין הלמידה לבין חוויית העבודה בפועל. הכשרה כזו תאפשר לנשות הצוותים להציף אתגרים הקיימים בעבודה עם פעוטות ולרכוש אסטרטגיות התמודדות חדשות.

המהלך השני הוא העלאת השכר למטפלות־מחנכות שיסיימו הכשרה. העלייה בשכר תקטין את שיעור העוזבות את המקצוע וגם תשמש תמריץ לנשים שרוצות להשתלב בו. אם בסוף ההכשרה תובטח תוספת שכר, הדבר יאפשר למשתתפות להחזיר את ההשקעה הכספית שעשו לצורך ההכשרה. יתרה מכך, מטפלות־מחנכות שישקיעו זמן ומאמץ משמעותי בהכשרה יהיו מחויבות יותר לתפקידן, בין היתר במטרה ליהנות מההטבות וההעלאה המצטברת בשכר לאורך זמן, מה שיצמצם את תחלופת העובדות הגבוהה שיש כיום.

נשות המקצוע, המחנכות את ילדינו הרכים, נושאות באחריות גדולה, כיוון שהדרך שבה הן ממלאות את תפקידן תשפיע על הפעוטות לכל ימי חייהם. חובתנו כחברה היא להשקיע בהן. אם נמשיך לנסות לחסוך בהשקעה בחינוך ילדינו, נשלם על כך מחיר יקר בעתיד. 

הכותבת היא סגנית ראש העיר תל אביב־יפו, חברה במטה "בידיים טובות - המטה להשקעה בגיל הרך" ומקימת "גן זה לא מחסן"