שנת 2021 הייתה רוויה משברים לאומיים ברמה האזרחית והביטחונית. במבצע “שומר החומות” שוגרו מעל 4,000 רקטות ופצצות מרגמה שגרמו להריגתם של שמונה אזרחים ישראלים. במהלך השנה בוצעו עשרות פיגועים בישראל שבמהלכם נרצחו שישה ישראלים. באסון מירון נהרגו כ־45 אזרחים, ונכון לכתיבת שורות אלו, למעלה מ־8,200 ישראלים מתו כתוצאה מנגיף הקורונה.
במדינת ישראל, אירוע רודף אירוע. פיגועים שנעשים בידי מפגעים עצמאיים, איום תמידי מכיוון איראן, תקיפות עלומות בסוריה, איום של ירי תלול מסלול מכיוון לבנון ועזה – ואלו רק האירועים במרחב הביטחוני. על אלו צריך להוסיף אסונות טבע המתרחשים בתכיפות ובעוצמה שלא הכרנו בעבר כתוצאה משינויי האקלים. ואם כבר חשבנו שמגיפת הקורונה כבר מאחורינו, הוכיח לנו הווריאנט הדרום־אפריקאי כי טעינו.
לא רק ישראל יודעת שלל משברים, אלא העולם כולו. מלבד מגיפת הקורונה, שהשפיעה באופן דרמטי על העולם כולו, התמודדו מדינות אחרות עם אסונות טבע בקנה מידה שלא נראה מעולם; שיטפונות בזק בגרמניה שגבו את חייהם של עשרות אזרחים וגרמו נזק במיליונים, שריפות עצומות בקפריסין, יוון, טורקיה ואלג’יריה, וגם פה אצלנו. כל המשברים הללו העמידו למבחן את החוסן הלאומי והארגוני שוב ושוב.
ועדות חקירה קמות בישראל בדרך כלל בעקבות משבר, אסון, למשל ועדת החקירה לחקר פרוץ מלחמת יום הכיפורים, להתנהלות במלחמת לבנון השנייה, לתפקוד במהלך אסון הכרמל, בעקבות האסון במירון, לעניין רצח ראש הממשלה יצחק רבין, לבריחת האסירים מכלא גלבוע ועוד. אלה אירועים שטלטלו מדינה שלמה והעמידו במבחן את יכולת עמידתה ואת חוסנה. האם לקחי הוועדות הללו אכן יושמו?
רצף האירועים שחוותה המדינה לאחרונה מדגיש את הצורך לשפר את התיאום בין הארגונים השונים ואת ההגדרות הנוגעות לתחומי אחריות. תיאום כזה יגביר את רמת ההיערכות של כלל הגופים לאירוע חירום אזרחי. כדי להגיע לרמת מוכנות כזו אנחנו חייבים לבצע תרגול מקדים, להקצות משאבים ולערוך הכנות לוגיסטיות. האם יש מספיק מטוסי כיבוי? האם יש מספיק חומרים מעכבי בעירה? האם הוקמו קווי חיץ סביב היישובים? האם הונחו מספיק קווי מים? תהליכים מקדימים אלו יגדירו את חוסנה של המדינה ואת חוסנו של כל ארגון.
ניסיון העבר ומחקרים רבים מראים כי כדי לצלוח משברים – נדרשת מוכנות; יכולת לספוג משבר, להתמודד איתו ולצאת ממנו מהר ככל הניתן, ולעתים אף מחוזקים. המדינה והארגונים השונים שפועלים בה – ציבוריים ועסקיים - חייבים לסגל לעצמם תהליכי עבודה בשגרה שצופים פני עתיד; תהליכים שכוללים למידה והפקת לקחים מאירועי משבר בעבר; תהליכים שמנתחים את המצב הקיים ומקצים משאבים לשעת מבחן. הכל במטרה לחזק את חוסנו של הארגון ואת מוכנותו למשבר.
המציאות הישראלית והעולמית מחייבת מפקדים ומנהלים – במגזר הפרטי, הציבורי והביטחוני – לבנות חוסן. להתכונן לעתיד. למשברים שבוא יבואו; בין שממעשה ידי אדם כמו מתקפת סייבר או מידי הטבע. לכל נושאי המשרה בחברות אחריות לנושא, בראש ובראשונה למנכ”ל וליו”ר. בניית חוסן לאומי וארגוני חייבת לעמוד כמשימה מרכזית לנגד עיניהם.
הכותב הוא הסמפכ"ל לשעבר ומיוזמי התוכנית ללימודי התמחות בחוסן לאומי וארגוני בקריה האקדמית אונו