חרף העניין הרב שמעוררים לא מעט סקרים שמתפרסמים לאחרונה, אל לנו להתבלבל. כל סקר כזה משקף לכל היותר את הלך הרוח בקרב הציבור נכון ליום ולשעה שבה פנו נציגי מכון הסקרים אל ציבור הנשאלים.
הסקרים בהחלט שווים התייחסות וניתוח מקצועי, חשובים כשלעצמם וודאי מהווים עילה לדיוני עומק במטות המפלגות, אך בינם לבין תוצאות הבחירות הבאות, תהיינה מתיי שתהיינה, לא צפוי שום קשר אמיתי. מים רבים יזרמו עד אז בנילוס. זאת ועוד, אל תתפלאו אם אפילו זהות חלק ניכר מהמפלגות תהיה שונה בתכלית, או לייתר דיוק – תתפלאו אם תהיה דומה.
בגדול, הסקרים מעניקים ציונים נמוכים יחסית לבנט וממשלתו, והדבר אינו מפתיע. העם שלנו פחות או יותר חצוי ועדיין עם נטייה לטובת נתניהו, והדבר משתקף היטב בסקרים. אם הייתי מהימין או מהאופוזיציה הנוכחית הייתי מעודד בקריאה הראשונה ומתחיל להיות מודאג מיד לאחר מכן, בעיקר בשל האמור לעיל.
אילו הייתי מהקואליציה הייתי מודאג בקריאה הראשונה אך בקריאה שנייה ושלישית הייתי מוצא דווקא סיבות להיות מעודד. אתן שתי דוגמאות ואתחיל דווקא משר האוצר אביגדור ליברמן, שבעיני הלא אובייקטיביות במקרה זה הוא שר האוצר הטוב והאחראי ביותר שהיה לנו בשנים האחרונות. שר האוצר המעולה האחרון לפניו היה בנימין נתניהו. תפקיד שר האוצר הוא כידוע הכי כפוי טובה בפוליטיקה.
העברת התקציב הייתה מעשה מרכבה מוצלח מאין כמוהו, שאליו הביא ליברמן את ניסיונו הפוליטי העשיר ואת יכולות המנהיגות שלו. לא פשוט להושיב יום לפני אישור התקציב את מזכ"ל ההסתדרות ארנון בר-דוד ואת נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר ולחתום איתם על עסקת חבילה. אחרי העברת תקציב שכולל, מה לעשות, גם גזירות, לא ניתן להיות פופולארי. ליברמן הגיע אחרי שני שרי אוצר – כחלון וכץ, שחילקו סוכריות לעם בהנחיות נתניהו, ואחרי משבר הקורונה וגירעון ענק שהותיר לו קודמו, ותפקידו היה ועודנו להציל את הכלכלה הישראלית, למען כולנו. במצב הזה לקבל בסקרים בין 30 ל-40 אחוזי שביעות רצון, יש שיראו בזה הישג.
נפתלי בנט בכלל צריך להיות מרוצה. ראש ממשלה עם 6 מנדטים שמקבל בין 30-45 אחוזי תמיכה לא יכול לבוא בטענות. אגב, גם יאיר לפיד יכול להיות מרוצה ולא להתרגש מהסקרים. ניכר שהוא התבגר ומכין את עצמו כראוי לתפקיד חייו.
אפשר להמשיך ולנתח את משמעות התוצאה של כל מפלגה ושל כל שר אבל זה חסר טעם. זוכרים את המרוץ המדהים של משה פייגלין לכנסת ה-21 והסקרים שניבאו לו 7 מנדטים במינימום? יום לפני הבחירות הוא התחבט בשאלה את מי ימליך למחרת לראשות הממשלה ובסוף לא עבר את אחוז החסימה. זוכרים את הדשדוש של בני גנץ ומירב מיכאלי סביב אחוז החסימה בסקרים שלפני הבחירות האחרונות? והתוצאה ידועה.
ומי זוכר שבבחירות לכנסת ה-21 הימין החדש של איילת שקד ובנט נותרה מחוץ לכנסת? הבחירות הבאות יהיו סיפור חדש. הדבר הראשון שישפיע עליהן – האם נתניהו יתמודד או יפרוש. מרגע פרישתו יחל ברדק בליכוד וכל שאלת ה"ביביסטים" או לא תתפוגג. מפלגות יתאחדו או ייעלמו, מפלגת אווירה תצטרף, ולבסוף, ביום הבוחר – רבים מאוד יחליטו ב-24 שעות האחרונות למי להצביע, וכידוע – ביום שלפני כבר אסור לעשות סקרים.
הכותב הינו יועץ אסטרטגי, פאר לוין תקשורת