שנה לאחר ההסכם בין ישראל למרוקו על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין המדינות ונרמול היחסים ביניהן, אפשר לומר שהיחסים מתפתחים בקצב הנכון ועם התכנים הרצויים. במשך השנה הזו נעשו הרבה דברים, שכולם מצביעים על נכונות מרוקאית לנורמליזציה מלאה עם ירושלים. הרצון המרוקאי, כמו זה של איחוד האמירויות, מבליט את היעדרה של נורמליזציה זהה עם חלוצות השלום עם ישראל, מצרים וירדן.
רבות נאמר על היחס המיוחד בין מרוקו לישראל. היסטוריית היחסים, החשאית והגלויה, מעידה על כך. ביקוריהם במדינה של שני שרים בכירים בשנה הראשונה להסכם - שר החוץ יאיר לפיד, שהגיע לחנוכת בית השגרירות במרוקו, ושר הביטחון בני גנץ, שהגיע לחתימת הסכמים בעלי אופי ביטחוני - מחזקים את מגמת הנורמליזציה. נראה שאין מגבלות על פיתוח היחסים הבילטרליים.
על אף תמונה מעודדת זו, עלינו לנהוג בזהירות הפוליטית המתבקשת. דבריו של שר החוץ לפיד, התומכים בתביעת מרוקו על הסהרה המערבית, הובילו לניתוק היחסים בין אלג׳יריה למרוקו. אלגי׳ריה נהפכה תוקפנית במילותיה נגדנו, לאחר שנים שבהן נמנעה מכך. סוגיית הסהרה המערבית היא סכסוך ארוך ימים בין שתי מדינות אלו. ארגון הפוליסריו, ששנים נתמך בידי אלג׳יריה, ועכשיו בידי איראן, הוא חמוש היטב ויכול להזיק. לנו אין מה להתערב בסוגיה זו, מקרוב או מרחוק.
על פי פרסומים זרים, בשנות ה־60 של המאה הקודמת עזרה ישראל למרוקו בבניית שלוש חומות של חול שהקטינו את סיכוייו של הפוליסריו לפגוע בחיילים המרוקאים. מאז זרמו הרבה מים בנהר, והסכסוך טרם נפתר. בל נשכח שהאחים המוסלמים במרוקו פעילים תחת עינו הפקוחה של המלך. אין זה סוד שראש הממשלה שם לא תומך נלהב בנרמול היחסים עם ישראל. אשר על כן, החוכמה הדיפלומטית מחייבת אותנו להצהיר מעט. לדבר פחות.
להתרחק מסכסוכים שהם לא שלנו, ובד בבד ללחוץ על הדוושה במטרה לעגן חזק את היחסים הדו־צדדיים בין שתי המדינות. המשימה אפשרית. משקלה האסטרטגי של מרוקו באזור המגרב הערבי הוא משמעותי. היא מקרינה במעשיה אל עבר שכנותיה. כשבשנות ה־90 כוננו עמה יחסים דיפלומטיים, תוניסיה הלכה בעקבותיה, ולאחר מכן מאוריטניה.
נציגי שתי המדינות הללו אף אמרו לכותב שורות אלו שהן מעוניינות ללכת יותר רחוק מאשר מרוקו ביחסים עם ישראל. בסופו של עניין, מרוקו, תוניסיה ומאוריטניה ניתקו את יחסיהן איתנו בגלל הפלסטינים. כיום תמונת המצב שונה, וישראל זוכה למעמד מוביל באזור. הסכמי אברהם, שמרוקו היא חלק מהם, סללו את הדרך להתפתחויות חיוביות נוספות.
בתום השנה הראשונה להסכם בינינו לבין מרוקו, אל לנו להראות שאצה לנו הדרך. עדיף להתאים את עצמנו לקצב המרוקאי כי אז התוצאות מושרשות וחזקות יותר. יצירת מסגרת שקטה לשיחות אסטרטגיות תאפשר למרוקו לשחק תפקיד אזורי שממנו תיהנה ישראל.