הצטרפות מרוקו להסכמי אברהם וההכרזה הרשמית על כינון הסכם נורמליזציה עם ישראל לפני שנה, כארבעה חודשים לאחר הכרזת הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות ובחריין, אפשרה ליצור ציר גיאו־פוליטי־אסטרטגי מהמפרץ הפרסי, דרך סודן ועד לצפון אפריקה, וחיזקה את ההסכמים באופן משמעותי.
ישראל שיתפה פעולה עם מרוקו במשך שנים, בעיקר בתחומי הביטחון והתיירות. ב־1995, בעקבות הסכם אוסלו, שתי המדינות אף כוננו יחסים דיפלומטיים שנותקו בשנת 2000 עקב התלקחות האינתיפאדה השנייה. ההצטרפות להסכמי אברהם שיקמה ושדרגה את היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות והרחיבה את התחומים האחרים.
מרוקו הצטרפה להסכמי אברהם בשל שאיפתה לתמורה מדינית רבת ערך שקיבלה מנשיא ארצות הברית דאז, דונלד טראמפ. ב־ 1976 כבשה מרוקו את הסהרה המערבית, ומאז היא מנהלת מלחמה נגד חזית השחרור פוליסריו שטוענת לעצמאות ולריבונות על השטח. הכיבוש המרוקאי אינו מוכר על ידי רוב מדינות העולם, ולכן מרוקו דרשה הכרה אמריקאית בזכותה לשלוט בשטח בתמורה להצטרפותה להסכמי אברהם. טראמפ, שהיה מעוניין מאוד להרחיב את ההסכמים, נענה לבקשה.
בתחילה, מרוקו וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים ברמה של נציגויות בלבד, כאשר בינואר 2021 ישראל פתחה משרד קישור ברבאט, וחודש מאוחר יותר מרוקו פתחה משרד קישור בתל אביב. בביקורו של שר החוץ יאיר לפיד במרוקו באוגוסט האחרון, הוא סיכם על שדרוג הנציגויות לשגרירויות וחתם על הסכמים לשיתוף פעולה בתחומי התיירות, התרבות והספורט.
גם בהיבטים צבאיים וביטחוניים חלו התפתחויות משמעותיות. המהלך המשמעותי ביותר התרחש בחודש שעבר, כששר הביטחון בני גנץ ביקר ברבאט וחתם על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני. ביולי החלו טיסות ישירות בין מרוקו לישראל, והמסחר, בעיקר מהצד הישראלי, גדל משמעותית.
למרות היחסים ההולכים ומתחממים, חשוב לזכור כי קיימים גורמים אסלאמים ופרו־פלסטינים במרוקו המתנגדים לנורמליזציה בין ישראל ומרוקו ומפגינים נגדה.
בשנה האחרונה היה חשש שההתלקחות בגזרת העימות הישראלי־פלסטיני, שהגיעה לשיאה במבצע “שומר החומות”, וכן ניצחון ביידן בבחירות לנשיאות בארצות הברית - יסכנו את היחסים המתרקמים. ראש ממשלת מרוקו היוצא, אל־עותמאני, בירך את איסמעיל הנייה על "ניצחון" חמאס ביוני, ואף אירח אותו לביקור רשמי. אך למרות זאת, היחסים עם ישראל לא נפגעו. כמו כן, ממשל ביידן הודיע כי יחזק את הסכמי אברהם.
לסיכום, ניתן לומר כי ההסכמים עומדים במבחן האתגרים האזוריים, והם שיפרו את מעמדה של ישראל וחיזקו אותה באזור. ניתן להעריך כי הקשרים עם מרוקו יתעצמו בשנים הקרובות.
הכותב הוא מומחה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת בר־אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS).