החינוך הישראלי נתון באחת משעותיו הקשות אי פעם: חילופי בכירים, אלימות בבתי ספר והתפטרות מסיבית של מורים. בתקופת הקורונה קרו דברים חשובים: החשוב בהם הוא הלמידה בזום; השני הוא הלמידה בקפסולות; השלישי הוא זמן לחשוב מרחוק על בית הספר, על מעלותיו וחסרונותיו, והרביעי – החמצת משרד החינוך את האפשרות לשינויים גדולים עם החזרה ללימודים מלאים.

הדיווחים הרבים על פרישה בהווה או בעתיד הקרוב של מורים הם מפחידים ממש. ייתכן שהמחסור הדרמטי ביותר הוא דווקא באחד משני התחומים החיוניים ביותר – אנגלית. התלמידים והוריהם, שחווים את המתרחש במגרש החינוכי, נעשים תקיפים יותר בדרישותיהם, והקורונה מבלבלת את כולם. ה"דבק" שמחזיק את התלמידים הבוגרים, בחינות הבגרות, הוא עוד סיבה לחוסר התוחלת שבמוסד החינוכי. נראה שבמצב שנוצר גם שיפור בשכר לא יעשה את העבודה.

אנשים עם שכל בקודקודם אמורים לשבת במצב כזה ולחשוב. אבל לא אצלנו. מנכ"ל הלך, מנכ"לית באה, וממשיכים. איני יודע מה למדה דלית שטאובר מאז כהונתה הקודמת, אבל הניחוח הפוליטי שיש במינוי – שטאובר הייתה בעבר מנכ"לית של גדעון סער, ראש מפלגתה של שרת החינוך הנוכחית - אינו מבשר טובות. תקופת סער בחינוך מתאפיינת בהכנסת "דת המדידות" למערכת, משהו שיוצאים ממנו עכשיו לאט מדי, אבל הספיק לגרום מאז 2009 הרס בל ישוער.

לפני שהכל מתפרק ונוצרת אנרכיה חמורה במוסדות החינוך, צריך להקטין כיתות. המודל הוא הקפסולות של תקופת הקורונה, שבהן למדו 18־12 תלמידים בכיתה. הדבר אינו נכון לגבי כל מדינה, אבל אצלנו גודל כיתה הוא גורם בעל חשיבות רבה מאוד. הפוטנציאל שיש בכיתה קטנה הוא היכרות וחינוך ברמה אישית, שיתופי פעולה אינטימיים, שילוב נכון של תלמידים עם צרכים מיוחדים, פעילות אישית או קבוצתית והספקי למידה שאינם סובלים מבעיות משמעת תכופות.


מעבר מהיר לכיתות קטנות תלוי בכמה גורמים ציבוריים. הגורם הציבורי המרכזי הוא השלטון המקומי. משרד החינוך אינו יכול לפתור את הבעיות המקומיות מבניין רם בירושלים. הרשות המקומית תצטרך למצוא כיתות נוספות במבנים ציבוריים, בנוסף למה שיש בבית הספר, או לעבור ללמידה במשמרות. הסמכות על מספר המבנים שישמשו ללמידה צריכה לעבור לאנשי הרשות, שעליהם גם לדעת אם הכרחי לבנות כיתות או שיש מספיק עבור כולם.


מספר שעות הלמידה היומי צריך לרדת לארבע שעות לימודים של 55 דקות במשך חמישה ימים בשבוע. היום השישי יוקדש ללמידה אישית בבית, באמצעות זום בית־ספרי או שיעורים משודרים מטעם גורם אחר (למשל קמפוס IL). הורדת שעות הלימודים מורידה את הצורך במורים נוספים. ניתן להיעזר בגמלאי משרד החינוך, מדריכי תנועות נוער, שירות לאומי ועוד. לא נדרשת תוספת תקציבית לחינוך, אלא התייעלות. ד