1. בעיני משפחת נתניהו, נפתלי בנט הוא רק כאילו ראש הממשלה, ואילו ביבי, תרצו או לא, עדיין יושב על הכיסא הרם ועליו ישב עד יומו האחרון. יצא הקול הזה מבית המשפחה, ואנשי ליכוד ממשיכים לקרוא לביבי ראש הממשלה והוא עצמו חוזר ומאיים שאוטוטו, בתוך זמן ממש קצר, ייפול שלטון בנט רשמית, והוא, נתניהו, יחזור לכס השלטון הרם והנישא. זה בטוח והוא חוזר על כך שוב ושוב, וגם מאמין בזה. אבל הזמן חולף ומתארך, ובנט מתבסס בשלטון, רוכש ניסיון ומעמד מתאים וגם מפגין מנהיגות (לא בביתו הפרטי), ואפילו נאם כבר בהצלחה, באנגלית רהוטה, באו”ם ולחץ ידיים עם שועי עולם. בהחלט אור אדום לביבי.
נתניהו תכנן להישאר ראש הממשלה עד יומו האחרון ולא העלה על דעתו, לא הוא ולא בני ביתו, שפקיד לשכתו בעבר, הבנט הזה, יוכל לעמוד לו בדרכו. מצב זה נראה לו זמני מאוד, כל הזמן על סף התמוטטות, ואין פלא שהתבססותו של בנט בשלטון – הוא סופר שם כבר חצי שנה - הפגנת המנהיגות שלו המשתפרת כל הזמן ועמידות הקואליציה שלו עד עכשיו, מערערות את חזונם ומזינות את זעמם, שלא לומר את שנאתם, של נתניהו וביתו ותומכיו בליכוד.
אפשר להבין את הזעם הזה ואת הניסיונות לגרום להפלתו של בנט. זה טבעי וזו גם בעצם מטרתה של כל אופוזיציה, וכבר היו דברים מעולם. מאידך צריך להזכיר לנתניהו שאפילו בן־גוריון הגדול לא הצליח, אולי גם לא רצה, לעמוד בראש מפלגתו מפא”י ובראשות הממשלה עד יומו האחרון. בערוב ימיו גר ספון בצריפו בקיבוץ שדה בוקר.אבל נתניהו, זה ברור וידוע לכל, רחוק מלהיות דוד בן־גוריון מכל הבחינות.
2. יש מכת מדינה לשונית בישראל, והיא הולכת ומתפשטת. היא פרצה וצמחה וגדלה, כך נראה לי, בקרב הילדים, בני הנעורים והצעירים, התפשטה מהם אל מבוגרים והכתה אפילו בזקנים. זוהי מכת ה”כאילו”. הכל קורה ומתרחש אצלנו כאילו. אין לכאורה משהו של ממש שהתרחש בעבר או מתרחש בהווה, זה הכל כאילו.
וכך למשל, אני צופה יום אחד בטלוויזיה ורואה־שומע מישהו המספר לחברו כיצד “פרצה כאילו” בחנות סמוכה לשלו אש, ואיך הוזעקו כאילו מכבי האש והגיעו מהר כאילו והציפו את החנות הבוערת והשתלטו על האש, כאילו כמובן. וכשהוא מסיים את התיאור כאילו, אני תוהה: היה או לא היה?
ואז אני פונה למילון אבן שושן האומר דברים ברורים: “כאילו – כמו אילו. דומה ל’חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים’ - הנאמר במסכת פסחים ונקרא בהגדה בליל הסדר”. אז אני מציע: הבה נתנתק מה”כאילו” היומיומי המדובר הזה ונחנך גם את ילדינו להתנתק ממנו. מה שאירע או נעשה או נאמר – אירע ונעשה והושמע במציאות, לא בכאילו. והנה, כתבתי לכם כאילו מאמר.