מי מאיתנו לא נתקל באמירה “רק תגיד לי את האמת” כאשר ברור לנו שהאמת כואבת, מכעיסה ומתסכלת? עם זאת, כשאנו מבקשים, למשל, מהרופא לספר לנו על סיכויי ההישרדות של בן משפחה אהוב שהולך וקמל אל מול עינינו, כנראה שאיננו באמת רוצים לשמוע את האמת. קצת טיוח לא יזיק במקרה כזה כדי שיהיה לנו איזה עוגן של תקווה להיאחז בו. אנו מכירים תופעה זו גם במערכת הפוליטית, שבה האמת מרגיזה ויוצרת תגובה פבלובית של “למה היית צריך להגיד? זה לא הזמן לאמירה כזו”.
אי שם בתחילת שנות ה־90 של המאה הקודמת נלוויתי לראש המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית, נסים זווילי, בעת ביקור שלו בבקעת הירדן. רוב המתיישבים במקום היו אנשי תנועת העבודה. הימים היו ימי משא ומתן עם הפלסטינים, והאווירה הציבורית באותה עת הייתה של התקדמות בצעדי ענק לקראת הסדר שיכלול נסיגה ישראלית מרוב שטחי הגדה המערבית.
במפגש עם התושבים היו מי שצעקו לזווילי: “נסים, תגיד לנו את האמת, בהסדר סופי נישאר כאן או נפונה?”. זווילי, בהגינותו האופיינית, השיב: “במקרה של הסדר שלום יציב, לא תישארו במקום”. תשובת האמת כמובן הכעיסה, תסכלה וגררה צעקות של “תגיד לנו את האמת” שהלכו וגברו. זווילי חזר על אותה תשובה אף שלא הייתה ערבה לאוזן השומעים, שפשוט לא השלימו עם המצב הנתון ורצו למעשה שזווילי ישקר להם ויתאר מציאות אחרת.
בימים האחרונים נתקלתי שוב בגילויי זעם כלפי נבחרי ציבור וגידופם בגין, רחמנא ליצלן, אמירת אמת. באחד המקרים היה זה נגד שר האוצר אביגדור ליברמן, שאמר את האמת למי שמתפרנסים מתיירות מחו”ל. ליברמן הציג להם תמונה אמיתית של מצב התיירות בעולם בעקבות התפשטות מגיפת הקורונה וזן והאומיקרון.
לפרק זמן בלתי ידוע הפכו השמיים הפתוחים לשמיים סגורים, ולא נראה באופק מועד לפתיחתם. שינוי המגמה תלוי גם במערכת המחקר והפיתוח של פייזר ויתר החברות המפתחות תרופה לנגיף המסוכן והמהתל. בינתיים ברור שהמתפרנסים מתיירות ייאלצו למצוא תעסוקה אחרת, אך הם לא באמת רצו לשמוע מליברמן את האמת, אלא קיוו שבהבל פיו יוכל לשנות את המציאות הקשה ולמכור אשליה שבתוך זמן קצר העניינים ישובו למסלולם הקודם. מבקרי אמירת האמת לעתים אינם מתווכחים אם אמת דיברו נבחרי הציבור, אלא אם היה בכך צורך ואם העיתוי היה נכון.
אם באמירת אמת עסקינן, גם ציוצו של השר עמר בר־לב על אלימות מתנחלים הייתה “אמת דיברתי”, בוודאי מבחינתו. שום הכללה אין באמירתו, אלא ציון העובדה שבין המתנחלים יש כאלו אלימים, מה שכנראה נכון לפי הדיווחים שהוא מקבל מגורמי המשטרה באזורים אלו.
לטעמי, אמירת אמת על ידי נבחרי ציבור היא תמיד בעיתוי הנכון ואין לעטוף אותה במכבסת מילים שתעקר אותה מתוכן. לא פעם אמירת אמת הורסת תקוות וזורעת ייאוש, אך אמירת שקר מסוכנת יותר כי האשליה היא מקור סכנה גדול פי כמה. וינסטון צ’רצ’יל הצליח לגייס את עמו ולהובילו לניצחון במערכה כמעט אבודה נגד החיה הנאצית, משהבטיח לו דם, יזע ודמעות ולא ניצחון קל. ועל כן אחזור למשפט נוסף שפרס נהג לומר לי: “יורם, צריך לזכור ולהזכיר שגם אמירת האמת היא אופציה לא רעה”.