עסקה על ערכי המדינה: האמת מאחורי הסדר הטיעון של אריה דרעי

עסקת הטיעון עם ח”כ והשר לשעבר אריה דרעי בעניין עבירות המס נודפת ריח לא נעים, שאינו הולם את הדרך שבה צריכה לפעול מערכת אכיפת החוק בישראל.

בן כספית: העסקה עם דרעי תאפשר לו לחזור להזדמנות שלישית - וזה לא פחות משערורייה

רבים נוטים לחשוב כי בעסקת טיעון עם נאשם מדובר בעניינו של היחיד מול הרשויות. אך זו טעות ואפילו טעות גדולה. בכל הקשור לביצוע עבירות פליליות, מדובר בעסקה עם הציבור כולו, שכן מטרת המשפט הפלילי היא כפולה: גם להעניש על ביצוע העבירה וגם להגן על הציבור. שני אלה לא ניתנים להפרדה.

במסגרת עסקת הטיעון שנרקמה עם ח”כ דרעי, החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שעבירת המס אינה עבירה שיש עמה קלון כרגע, אך אולי תהיה כזו בעתיד. כאן חייבים לעצור ולבחון את העסקה מחדש, שכן לציבור כולו יש עניין גדול בדרך שאנו מגדירים עבירה שיש עמה קלון.

הקוד הפלילי נועד להעניק הגנה לחברה ומגדיר את המעשים או המחדלים המהווים עבירות פליליות. אנו עושים הבחנה בין עבירות פליליות “רגילות” לכאלה שיש בהן קלון. הבחנה זו אינה חשובה לכלל המורשעים בדין – מלבד לאישים השואפים להגיע לעמדות כוח במישור הציבורי. החוק בישראל קובע שאם הורשע אדם בעבירה שיש עמה קלון, בנוסף לריצוי עונשו הוא לא יוכל לכהן במשרה ציבורית במשך שבע שנים מתום תקופת ריצוי העונש.

בהיעדר פסיקה נאותה של בית המשפט העליון, כבר למדנו ששר שהורשע בקבלת שוחד בעת ביצוע תפקידו יוכל לחזור ולכהן בתפקיד שר לאחר תום שבע השנים. אכן, קלון לשירות הציבורי כולו - אך קלון שהמערכת הפוליטית אימצה אל חיקה. במקרה של דרעי, מדובר בעבירת מס. האם מדובר בעבירה שיש עמה קלון? לדעתי, אין ספק שהתחמקות מתשלום מס אמת הינה עבירה פלילית שיש עמה קלון.

בפסק דין בתיק על”ע 3467/00 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב־יפו נגד צלטנר, אמרה השופטת אילה פרוקצ’יה, כי התחמקות מתשלום מס אמת “כמוה כהפרה ממשית של עקרון השוויון ופגיעה בצו מוסרי־חברתי מן המעלה הראשונה”. היא אף ציטטה את דבריי מתוך מאמר שפרסמתי בזמנו ובו טענתי כי “עבירות המס הן סרטן בגופה של כל חברה, ובגוף החברה הישראלית בפרט. אולם הסנקציה החברתית, בהבדל מהפלילית, היא עדיין סלחנית ואין היא עולה בקנה אחד עם חומרתן האמיתית”.

וכן הוסיף ואמר בית המשפט העליון גם בתיק עפ 624/80 חברת וייס ארנסט בע”מ נגד מדינת ישראל, בעניין הטלת עונש מאסר בגין ביצוע עבירות מס: “בהטלת עונשי מאסר אלה מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס, ומטביעה עליהם אות של קלון”.

אין ספק: עבירה של התחמקות מתשלום מס אמת היא עבירה אשר מוטבע בה אות הקלון. וכשהיועץ המשפטי לממשלה מסכים לאשר עסקת טיעון מוזרה, פתלתלה וחמקנית, שעל פיה הוא נמנע מלקבוע שעבירת מס היא עבירה שיש עמה קלון, והוא אף מחפש את הדרך כיצד להקל על איש ציבור - שכבר מעל בעבר באמון הציבור בביצוע עבירה פלילית חמורה מתוקף תפקידו כשר - הוא מבצע שתי שגיאות חמורות מאוד בתפקוד מערכת אכיפת החוק בישראל.

הוא לא עושה עסקת טיעון על גובה העונש - הוא עושה עסקת טיעון על ערכיה הבסיסיים של מדינת ישראל, ומעביר מסר כאילו יש ספק בכך שעבירת מס היא עבירה שיש עמה קלון. מעבר לכך, הוא גם מעביר מסר פסול נוסף שיש לחפש דרכים על מנת להקל על איש ציבור.

וראו זה פלא, רק לפני זמן קצר נכנסה לכלא פאינה קירשנבאום לתקופה של עשר שנים על נטילת שוחד תוך שימוש בכוחה כסגנית שר הפנים, והנמקת בית המשפט הייתה שדווקא במקרה של איש ציבור יש להחמיר.

מסיבות אלה עסקת טיעון זו היא עסקה פסולה. היועץ המשפטי היה צריך לומר בפשטות, ללא כל התחמקות ופיתולים, שעבירת מס היא עבירה שיש עמה קלון, ובהתאם לכך לקבוע גם את תוצאתה של עסקת הטיעון, שנעשתה עם נציגיו המלומדים של ח”כ דרעי.