מי באמת החזיר כאן? משבר הקורונה הוביל אותנו לחשוב על הקשר אדם-חיה-סביבה. בנוסף, המשבר לימד אותנו מה ההשלכות של בידוד, חוסר עשייה וסטרס. זה נכון לא רק בהקשר אלינו. כאשר מדובר בחזירים, כמעט כל מה שנהגנו לחשוב שגוי. מדובר בבעל חיים אינטיליגנטי, נקי וחברותי.
אבל איך זה קשור לישראל? תופתעו ודאי לגלות שבתעשיית בשר החזיר בישראל נשחטים כ-200,000 חזירים בשנה, לצריכה מקומית. למרות זאת, בשנת 2022, הפרקטיקות הנהוגות ברוב המשקים עדיין כוללות חזירות המוחזקות בתאים צרים, מבלי יכולת לזוז, ובחיתוך איברים ללא הרדמה בגורים בני ימים ספורים (ובשפה המקצועית: פעולות השחתה הכוללות חיתוך שיניים וזנב וסירוס).
ספוילר קצר להמשך - ישנו פתרון רווחי לכולם, אם רק נעז לשנות. המחקר שנעשה במסגרת הדוקטורט שלי במעבדתו של ד״ר טל רז, בבית הספר לווטרינריה, באוניברסיטה העברית, ובמימון מדען ראשי משרד החקלאות, הראה מסקנות חד-משמעיות: שיפור רווחת החזירים הוא Win-win: לבעלי החיים, למגדלים ולסביבה.
למה בעצם מרסנים חזירות ומשחיתים חזירונים?
ריסון החזירות המניקות כך שלא יוכלו לזוז, נועד למנוע מהן למעוך בטעות את גוריהן. חיתוך שיניים וזנב בחזירונים בני כשלושה ימים נועד למנוע מהם לפצוע אחד את השני. החזקת חזירים בצפיפות גבוהה, ללא העשרה סביבתית משמעותית (כגון קש) שתאפשר להם התנהגות טבעית של חקירה ונבירה, מובילה לנשיכות, בעיקר של זנב החזיר השכן. הסירוס נעשה מכיוון שבכ-5% מהחזירים הזכרים יש ריח לוואי לבשר.
יש תחליף? בהחלט. החלופות הן מתן אפשרות לחזירה להסתובב ב״תא משפחתי״ פתוח עם גוריה. על מנת להימנע מפעולות ההשחתה יש לספק העשרה סביבתית משמעותית וניתן להשתמש בסירוס אימונולוגי הניתן בזריקה. המחקר, בדומה למחקרים בעולם, הראה שהאלטרנטיבות האלו מורידות תמותה, פציעות, תחלואה, שימוש באנטיביוטיקה, בסטרס ולעלייה במשקל. מודל כלכלי הראה שמגדל המחזיק 12,000 חזירים ירוויח למעלה ממיליון ש״ח בשנה מהטמעת החלופות.
לסיכום, שימוש בחלופות, מעבר לשיפור חיי החזירים, יצמצם את מספר החזירים הגדלים במשק הישראלי, תוך שימור התפוקה. כך נקטין את הזיהום הסביבתי, ונגדיל את הרווח למגדל. בנוסף, נקטין את הסכנה לבריאות הציבור לאור הירידה בתחלואה המהווה סיכון של מעבר מחלות לאדם, תמותה גבוהה המצריכה טיפול בפסדים, והשימוש באנטיביוטיקה המהווה סכנה להתפתחות עמידויות.
בקרוב תעלה לוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק של חה״כ יסמין סאקס-פרידמן לביטול הפרקטיקות הללו. בין אם אנחנו אוהבים בעלי חיים או לא, צורכים בשר או לא, וחוששים או לא לעתיד הכדור הכחול, לא מצאתי סיבה אחת מדוע שנתנגד לשפר את רווחת החזירים. אם לא למענם, אז למען בריאותינו וכלכליות המשק. כמובן שנצטרך לעשות זאת תוך ליווי והסברה צמודים למגדלים, כי שיטת המקל כאן לא תעבוד ללא הגזר, והרבה ממנו.
במסגרת מחקרי כפוסט-דוקטורנטית במעבדתו של פרופ׳ אהוד גזית באוניברסיטת תל-אביב, ומעבדתה של פרופ׳ מליסה בייטסון באוניברסיטת ניוקאסל, אנו עובדים על זיהוי השינויים הפיסיולוגיים בחשיפה לסטרס וטראומה, שפוטנציאלית יאפשר לנו להכריע באופן אובייקטיבי בסוגיות הקשורות לסטרס, ולפתח תרופות לסיוע לבעלי חיים ולאדם להתמודד עמו, ועם המחלות הנלוות.
הכותבת היא וטרינרית ופוסט דוקטורנטית לסטרס ורווחה בבעלי חיים ואדם באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ניוקאסל