ביום השואה הבינלאומי שצוין בשבוע שעבר, דובר רבות על תופעת האנטישמיות הגוברת כיום בעולם ועל חשיבות הזיכרון הקולקטיבי. אין ספק שבאקלים הנוכחי יש לחזק את פעילותם הענפה של הדיפלומטים הישראלים, ובראשם השגריר באו"ם גלעד ארדן, שיזמו את ההחלטה נגד הכחשת השואה שעברה לאחרונה באו"ם.
ההחלטה קובעת לראשונה את ההגדרה להכחשת השואה ומטילה אחריות על חברות האינטרנט לפעול כדי להסיר תכנים המכחישים או מעוותים את השואה.לרגל יום השואה הבינלאומי, נציגים בכירים מממשלת ישראל הגיעו לגרמניה, ובהם יו"ר הכנסת מיקי לוי שנאם בפרלמנט הגרמני ואף אמר שם קדיש; ושר החוץ יאיר לפיד שנאם במחנה הריכוז מאוטהאוזן בשם העם היהודי ותקומתו.
אלו היו צעדים נחוצים להמשך יצירת תודעת זיכרון גלובלי. בצד צריבת זיכרון השואה יש לזכור בכל רגע נתון כי הזמן מתקתק, ומדי יום נפטרים ניצולי שואה שלא זוכים לקבל קצבת קיום הולמת מהמדינה. בימים הקרים הללו יש ניצולים שידם אינה משגת לשלם את חשבונות החשמל ולרכוש מזון או תרופות. רבים סובלים מבדידות.
על פי נתונים של הקרן לרווחת הניצולים, כמחצית מהם נזקקים לתרומת סלי מזון ומתקשים לממן את צורכיהם. אומנם יש עמותות שדואגות לניצולי השואה, אך בהיעדר סיוע ממשלתי מספק, לאורך השנים ניצולים רבים לא מקבלים את המענה שהם זקוקים לו. לרבים מהם אין חיסכון פנסיוני להישען עליו, והם נאלצים לסמוך על מה שהמדינה מספקת.
שבוע אחרי יום השואה הבינלאומי וסיום הטקסים, הנושא יורד מסדר היום הציבורי, אך המציאות הדלה שבה רבים מהם חיים נותרת בעינה, והם שוב מופקרים לגורלם.
הנאומים בטלוויזיה - שמשודרים מהארץ או מהעולם - מצטלמים יפה ומרגשים באותו רגע, אך זמן קצר לאחר מכן כבר נשכח מצבם של הניצולים מהתודעה הציבורית. ניצול השואה והסופר, זוכה פרס נובל לשלום, אלי ויזל, אמר: "ההפך מאהבה אינו שנאה, הוא אדישות. ההפך מיופי אינו כיעור, הוא אדישות, ההפך מאמונה אינו כפירה, הוא אדישות, ההפך מחיים איננו מוות, אלא אדישות בין החיים למוות". נבחרי הציבור, תפקידכם לדאוג לניצולי השואה. צאו מהאדישות וממלחמות האגו ופנו לטפל בהם.