אין זה סוד שאמון הציבור במערכת המשפטית בתקופה האחרונה ירד לשפל מדרגה חדש. עדויות לכך ניתן למצוא בין היתר בסקר האחרון שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה, שקבע כי רק 31% נותנים אמון במערכת המשפט.
זהו לא ממצא חדש, שכן עוד במהלך נובמבר 2021 פורסם במחקר של אוניברסיטת חיפה כי 7% בלבד מהציבור בישראל נותנים "אמון רב" במערכת המשפט. זאת לעומת הקצה השני לפיו, 30% מהציבור כמעט אינם מאמינים בה. מדובר ברמת האמון הנמוכה ביותר מאז החלו המדידות סביב שנת 2003.
אמון הציבור במערכת המשפט היא יסוד בסיסי ליציבותה של מדינת ישראל, ואובדן האמון במערכת המשפט הוא סממן מנבא רעות המחייב שידוד מערכות. אמון הציבור הוא לא דבר של מה בכך.
אז מה ניתן לעשות? כמו כל דבר, יש קודם להכיר בעצם קיומה של בעיה קשה ובאחריותו האישית של כל גורם במערכת המשפט לפעול לתיקונה – והכוונה לכל אחד ואחד ממרכיבי מערכות אלו. בפועל, חייבים לחזור למקורות היסוד של השיטה, חובה להחזיר את הממלכתיות, ההדר, הכבוד והמצוינות למערכת המשפט כולה.
נתחיל ראשית עם הפרקליטות – האירועים והפרסומים האחרונים ביחס לשימוש בתוכנות "ריגול" כנגד חשודים, ביחס לתרגילי חקירה בלתי לגיטימיים, ביחס להפרות של חסיון עו"ד־לקוח, וכן פעולות רבות אחרות שהרימו גבה – הזכירו לנו כי הפרקליטות עשויה להיתפס בציבור כמערכת דורסנית העלולה, במסגרת התפקיד, לאבד את מהותו ולהידרדר לכוחניות ולעשיית שימוש בשיטות בלתי לגיטימיות בעבודתה.
על כן, נכון לדרוש מאנשי הפרקליטות לשאול, לחקור ולדרוש מעצמם ומהמערכת רמה גבוהה יותר של ריסון עצמי. גם נכון שהפרקליטות תדרוש מאנשיה לקבוע לעצמם קוד אתי וסולם ערכים והתנהגויות ראויות מצופות, ואף לקבוע התנהגויות שהן בלתי מצופות בעליל.
לצורך הטמעתן יש לדרוש כי אנשי הפרקליטות יעברו סדנאות והכשרות תקופתיות חוזרות ונשנות, שיזכירו להם תמיד כי כוח מטבעו הוא דבר משחית. לבסוף הפרקליטות חייבת לקבל על עצמה כפיפות לגוף מבקר אפקטיבי שיוכל לסייע בקביעת סטנדרטים שיסייעו לה בתפקידה.
ומה באשר ללשכת עורכי הדין? ברור כי גם היא אינה יכולה לטמון ידה בצלחת. היא חייבת להיות מעורבת בהחזרת האמון למערכת המשפט, ובכך היא תזכה גם להחזרת אמון הציבור בלשכה עצמה.
הלשכה חייבת להתערב באירועים המשליכים על אזרחי המדינה, לחזור כבעבר להיות מעורבת בחקיקה, לתת את עמדתה המקצועית בסוגיות משפטיות קרדינליות, לפעול בצורה אקטיבית לשם שמירה על זכויות האזרח הנאשמים והעצורים, והיא בהחלט חייבת להעמיד דרישות התנהלות והתנהגות הרבה יותר ברורות וגבוהות מצד עורכי הדין שהם הפנים של מערכת המשפט.
ומה בנוגע לרשות השופטת? הרשות השופטת ספגה מכות ניכרות בשנים האחרונות. לא ברור אם זה העומס על המערכת, אולם התחושה הכללית היא שהליך משפטי במערכת המשפט נועד לא לשם צדק או למצער לשם צדק יחסי. התחושה היא שהמערכת עושה כל שביכולתה על מנת לפלוט את הפונה אליה. תחושה של לתת פסק דין? רחמנא לצלן, לא בבית המשפט שלנו.
אך מעל לכל מערכת המשפט חייבת להכיר בכך ששיטת בחירת השופטים צריכה להשתנות ולעבור אבולוציה. היא חייבת להיות הרבה יותר מדידה ואובייקטיבית מבעבר. זאת על מנת שהמצוינים ביותר יבואו בקרבה וישיתו את המשפט על ישראל.
הכותב הוא מומחה למשפט ציבורי