פרשיית המעקבים באמצעות פגסוס מאיימת גם על ביטחון המדינה, כשיכולותיה המודיעיניות נחשפות, ולאויב יש הזדמנות ללמוד מהן. אין ספק שחשיפות המעקבים באמצעות פגסוס הן מעין רעידת אדמה, שיש כבר עתה להתייחס לגלי הצונאמי שיבואו בעקבותיה.
האחד, פגיעה בביטחון המדינה, שכן יכולות איסוף המודיעין נחשפו ביתר שאת. הגל השני מתייחס לזכויות האזרח וזכויות חשודים. האחרון ישפיע על עבודת המשטרה ומעמדה בחברה הישראלית. את רעידת האדמה חווינו, כעת יש להיערך גם לגלים שיכו בכולנו.
הנטייה הראשונה של כולנו בעקבות פרשת פגסוס היא להביט פנימה אל הטלפון האישי שלנו. אנחנו מבקשים תשובות מהמשטרה ומצפים מהממשלה וממערכות החוק האחרות לחקור לעומק את מה שהתרחש. אלא שלאירוע החמור הזה של מעקב באמצעות תוכנות ריגול יש כאמור גם השפעה מיידית על ביטחון המדינה.
אין ספק כי רוב הדמויות שישראל מבצעת אחריהן מעקבים מנהלות חיים תחת החשש הזה, אולם לא תמיד הן יודעות מהן בדיוק היכולות. עתה פרשה בפניהן הפרשייה הפנים־ישראלית את היכולות: לא רק יכולות האזנה, אלא גם היכולת ללקט הודעות, לחדור אל חומרים שכביכול נמחקו ועוד. אסור להקל ראש בהשפעה האדירה של הפרשה על עולם המודיעין הישראלי ובפגיעה שלה בביטחון של כולנו.
רק בשל השלכות אלה ראוי למנות לפרשה ועדת חקירה. נדמה לי שאין היום קצין מודיעין או מי שאמון על ביטחונה של ישראל שלא מוטרד משינויי ההתנהגות האפשריים של אויבינו כתולדה של החשיפות השונות.
מדיניות העמימות לגבי יכולותיה של ישראל בתחום הגרעין זכתה להסכמה שבשתיקה עם ארצות הברית, אפילו לקבלה באירופה, ובעזרתה השיגה ישראל יעדים אסטרטגיים. ראוי שלצונאמי הנוכחי, שיאתגר את המערכות, תהיה ההתייחסות המתאימה ובחדרים המתאימים.
בהתייחס לפגיעה בזכויות האדם ובזכויות חשודים, יש לפנינו הזדמנות לעשות סדר. לא פעם אנחנו נתקלים בפרסומים שונים על עצורים שמובלים באזיקים אל אולמות בית משפט שלא לצורך, על עצורים שנמנע מהם ללכת לשירותים וכו’.
השימוש בפגסוס שנעשה לכאורה כלפי חשודים ושאינם חשודים מחייב שיח על היכולת לפקח על עבודת המשטרה בשגרה, וגם על העבודה בשעה שנפתחת חקירה. לצד הביקורת הקשה כלפי המשטרה, והעובדה כי על פי מדד האמון של המכון הישראלי לדמוקרטיה רק 29% מהציבור הישראלי מביעים אמון במשטרה, נדרשים שלל שינויים.
ישראל צריכה משטרה טובה, חזקה ומשמעותית. האתגרים בתוך החברה הישראלית גדולים, נתוני הפשיעה עולים, ואסור לרחובות להישאר יתומים משוטרים. על כן, לצד ועדה שתחקור את השימוש בפגסוס ואת התנהלות המשטרה, צריכה לקום ועדה שתכין תוכנית לאומית לשיקום המשטרה - הן בדרך ההפעלה שלה, הן באיכות אנשיה והן בשיקום הקשר עם הציבור שכיום איננו רוחש לה אמון, דבר המהווה בעיניי סכנה אמיתית.
אם לא די לחברה הישראלית בשסעים, הרי שהתחושה שהמשטרה התנהלה כמו במשטרים אפלים מעוררת חלחלה וחשש בכל אחד מרבדיה. יש להבין שיהיו לרעידת האדמה הזו השלכות ולהיערך אליהן, ובמקביל גם לחשוב כיצד קמים אחרי שגלי הצונאמי יכו בנו. לישראלים מגיע ביטחון, הן מפני איומים מבחוץ והן מאלה שמבית. לציבור הישראלי מגיעה משטרה טובה ששומרת על החוק, ולכולנו מגיע שיכבדו את זכותנו לפרטיות.
הכותב הוא ראש המועצה המקומית אפרת