דוח רשת ערי מצוינות, המתפרסם מדי שנה, סוקר את שיעור הניגשים לבגרות חמש יחידות במתמטיקה. הדוח האחרון לשנת תש"פ סוקר לראשונה גם את שיעור ההשתתפות בתוכניות מצוינות בקרב תלמידי חטיבות ביניים ברחבי הארץ.
הנתונים מראים כי בניגוד למה שאפשר היה לצפות, ולמרות ההשפעות הדרמטיות של מגיפת הקורונה על שגרת הלימודים, בשנת המשבר הראשונה לא חלה ירידה בשיעור בעלי בגרות חמש יחידות במתמטיקה בישראל.
נראה שלמרות המעבר ללמידה מרחוק, בלת"מים וקטיעות חוזרות ובלתי נסבלות בשגרת הלימודים, מערכת החינוך איתנה יותר מכפי שרבים חשבו. אין ספק שהמורים וצוותי החינוך הצליחו להחזיק שגרת לימודים בתנאים בלתי אפשריים. עם זאת, אין בכך ערובה להמשך, ורק בדיעבד נוכל לאמוד את התמודדות המערכת עם הקורונה.
הכותרת המשמעותית ביותר שמציג הדוח היא מגמת עלייה משמעותית ברשויות רבות, כמו גם צמצום פערים בין רשויות חזקות לחלשות. למעשה, מתוך 110 רשויות שנבדקו, ב־30 רשויות חלה עלייה של למעלה מ־20% בניגשים לבגרות חמש יחידות במתמטיקה. בשנה שעברה, לשם השוואה, רק 18 רשויות מקומיות הציגו עלייה בהיקף כזה.
הרשויות שהציגו את השיפור המרשים ביותר הן חצור הגלילית, עם עלייה של לא פחות מ־231%, ואחריה בית שאן, באר יעקב, ג'סר א־זרקא ואבו סנאן. כמעט חצי מהרשויות שהציגו השנה את השיפור המרשים ביותר מייצגות את החברה הערבית והדרוזית. לא פעם השיח על הישגיהם הלימודיים של התלמידים בישראל מלווה בדכדוך ובפטאליזם, כאילו נגזר עלינו להיות נחשלים.
הזינוק של כל כך הרבה רשויות חלשות מראה שהמשוואה פשוטה מכפי שחשבנו. כשמשקיעים זמן, כסף, תשומת לב וכוח אדם מקצועי ומיומן – רואים תוצאות, ולפעמים גם בתוך פרקי זמן קצרים מהצפוי. נתון חיובי נוסף הוא השתתפותם של תלמידי חטיבות ביניים מרשויות רבות בפריפריה, ובראשן ירוחם, קריית ביאליק וירכא, בתוכניות מצוינות, עובדה שבוודאי תתבטא בעתיד בנתוני הזכאות לבגרות במתמטיקה.
לעומת הנתונים המעודדים ברשויות חלשות, בחלק מהרשויות החזקות ביותר דווקא נרשמה האטה. גם מכך ניתן ללמוד על דרך השלילה שכשמורידים את הרגל מהדוושה ומעניקים פחות תשומת לב, התוצאות בהתאם. ובכל זאת, יש להבין את הדברים בהקשרם הנכון.
גם השנה הדוח הראה כי הרשויות שבהן שיעורי הזכאות הגבוהים ביותר לבגרות חמש יחידות במתמטיקה הן רשויות מבוססות וחזקות. השיפור המשמח ברשויות חלשות, חשוב ככל שיהיה, משקף עלייה במספרים קטנים יחסית, שבאופן טבעי נתפסת כדרמטית יותר. גם רשויות שרשמו את הזינוק החד ביותר נמצאות מתחת לממוצע הארצי, ורק אם יתמידו בשיפור בשנים הקרובות - יצליחו לסגור את הפער.
חשוב מכך, במדדים הבינלאומיים ישראל עדיין משתרכת מאחור. כך למשל, במבחן פיז"ה האחרון שנערך, תלמידי ישראל הגיעו למקום השישי מהסוף במתמטיקה מבין 37 מדינות ארגון ה־OECD. כך שהמסקנה העיקרית מהנתונים המעודדים היא להמשיך במגמה החיובית ולא לנוח על זרי הדפנה.
לאור ההצלחה, אני קורא לשרת החינוך להרחיב את "התוכנית הלאומית למצוינות בפריפריה" של משרד החינוך מ־26 רשויות ל־50 רשויות. בנוסף, האתגר הבא שצריך להתמודד איתו קשור ללימודי האנגלית. רשת ערי מצוינות מתכננת ליזום פרויקט דומה בתחום האנגלית. כדי להכין את תלמידי ישראל לעולם האמיתי, יש להבטיח את שליטתם בשפה האנגלית. שמחתי לשמוע משרת החינוך אמירות ברוח זו, כולי תקווה שגם בתחום הזה נקדם רפורמה של ממש.
הכותב הוא ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב ומנהל רשת ערי מצוינות