מציאות שבה אנו עדים לתוכניות ממשלתיות המשיגות את יעדיהן טרם המועדים שנקבעו לכך - אינה דבר שבשגרה. והנה, דווקא בתוכנית שילוב חרדים בתעסוקה נרשם לאחרונה הישג יוצא דופן. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה לאחרונה שלא זו בלבד שבתוכנית זו הושג היעד הממשלתי לשנת 2020 לשיעור תעסוקה בקרב נשים חרדיות (שעמד על 63%), אלא שהוא אף הגיע ברבעון האחרון של 2021 לשיא חסר תקדים של כ־83%, תוך שהוא מדביק לראשונה את שיעור התעסוקה של נשים יהודיות לא חרדיות.
ההישג הזה הושג למרות אתגרי הקורונה, ועל אף ששוק התעסוקה ספג מכה קשה בעקבות המגיפה, שפגעה בתהליך ההשתלבות של אוכלוסיות שונות במשק. אלא שאין לנוח על זרי הדפנה. בסוגיית שילובן של נשים חרדיות בשוק העבודה הממשלה חייבת לפעול על מנת להתקדם לשלב הבא – שיפור רמת הכנסה.
נדרשת ההבנה כי היעדים הכמותיים לבדם אינם מספקים. יש לצרף אליהם יעדים ומדדים של תעסוקה איכותית במקצועות שבהם קיים ביקוש רב לצד פוטנציאל השתכרות גבוה, דוגמת שוק ההייטק. בהקשר זה יש לשים לנגד עינינו את העובדה שאורח החיים במגזר החרדי מאופיין בכך שנשים הן המפרנסות העיקריות.
על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מקצוע ההוראה נותר תחום הלימוד המרכזי (28%) בקרב נשים חרדיות, למרות העובדה שהיצע העובדים בתחום עולה על הביקוש, ופוטנציאל ההשתכרות בו נמוך. העובדה שמקצוע ההוראה ממשיך להיות דומיננטי בקרב החברה החרדית, מובילה בין השאר לפערי שכר של למעלה מ־20% בין חרדים לבין כלל האוכלוסייה.
על פי הנתונים, נשים חרדיות עובדות כ־125 שעות חודשיות פחות מהעובד הממוצע. זאת לאור העובדה שלמרות היותן המפרנסות העיקריות, הן עדיין נושאות במרבית נטל הטיפול בילדים והבית. מציאות זו לא תשתנה ככל הנראה בשנים הקרובות, שהרי נכון להיום היא חלק מאורח חייהן של נשים חרדיות. לכן המדינה נדרשת לקדם צעדים יצירתיים אשר יכוונו אותן למקצועות מבוקשים ובעלי פוטנציאל השתכרות גבוה יותר.
צעד ראשון ומשמעותי בעניין יכול להתבצע על ידי המועצה להשכלה גבוהה, המגבילה את מספר נקודות הזכות לתואר שניתן לרכוש בלמידה אקדמית מחוץ לכותלי המוסדות האקדמיים. הגדלה משמעותית של רף הנקודות הניתן לצבור במקצועות כמו הנדסה, מדעי המחשב ועוד במסגרת הסמינרים - תוביל להשתלבות משמעותית באקדמיה ובהמשך בתעשיית ההייטק ולצמצום פערי השכר בין החברה החרדית לאוכלוסייה הכללית. שינוי המדיניות כלפי הסמינרים לנשים חרדיות יהיה תמריץ עבורן להשלמת לימודיהן לכדי תואר במוסדות האקדמיים.
כמי שרואה מדי יום את המציאות בשטח, אני יכול להעיד שלנשים החרדיות יש את הכישורים והיכולות להשתלב במקצועות ובתפקידים היוקרתיים ביותר, ויעידו על כך אלפי הבוגרות החרדיות שלנו אשר עובדות בחברות ובארגונים המובילים בתחומם. אל מול כך, בידה של המדינה להפוך את ההישג הגדול של העלאת שיעורי התעסוקה שלהן לסיפור הצלחה של ממש – עבורן ועבור המשק כולו. ד
הכותב הוא נשיא המרכז האקדמי לב