1. בישיבת ממשלת ישראל ביום ראשון, 13 בפברואר, כשרוחות מלחמה נשבו במלוא עוזן מכיוון נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לעבר שכנתו אוקראינה, נשאו דברים ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד. השניים פנו בקריאה נרגשת לאלפי הישראלים השוהים באוקראינה.

בנט ולפיד הסתמכו על דוחות המודיעין האמריקאי, שנקבו בתאריך המשוער שבו תהיה פלישה רוסית. בנט, בקול נרגש על סף תחינה אמר "שובו הביתה. אל תיקחו סיכון מיותר, אל תחכו למצב שבו תרצו לחזור וזה כבר יהיה בלתי אפשרי. גלו אחריות לחייכם, צאו מאוקראינה במהירות האפשרית ובואו הביתה".

לפיד, בקול נרגש ונסער זעק: "תחזרו לישראל לפני שהאירוע מסתבך… יש לנו חלון זמן קצר להוציא את הישראלים מאוקראינה". לפיד דיווח לממשלה ולציבור בישראל על עשר טיסות שיעשו את דרכן ב־48 השעות הקרובות מאוקראינה לישראל, ועוד 32 טיסות לישראל במהלך השבוע שאחרי.

כשפורסמו דברי השניים באתרי החדשות, היו תגובות רבות, חלק גדול מהן מלאות לעג לבקשת בנט־לפיד שנימת תחינה נשמעה בקולם. הנה דברי אחד המגיבים "שובו הביתה?? האם בקייב פחות בטוח מאשר כאן בישראל? מה מציעים להם כאן? טילים, איומים, מסים, פגיעה בפרטיות ועוד מסים לקינוח? תישארו שם ותשמרו לנו מקום. כמה שנים ואנחנו אורזים ומגיעים גם".

לא מעט ישראלים שגרים באוקראינה שרואיינו ונתבקשו להגיב על הקריאה של בנט־לפיד, אמרו שהם לא ממהרים לשום מקום והם לא מרגישים סכנה מוחשית ולכן הם נשארים במדינה.

אני מודה ומתוודה שתחינת ראש הממשלה ושר החוץ לישראלים לחזור גרמה גם לי אי־נוחות. הם נשמעו לי קצת היסטריים. הבקשה והטון שבו הושמעה הבקשה הזכירו לי את הלהיט העתיק של נחום לביא ועובד על הברווזים:

ברווזים ברווזים, בואו הביתה.
לא רוצים, לא רוצים!
בואו לאכול.
לא רוצים!
בואו לשתות.
לא רוצים!

טוב. הזאב יטרוף אתכם
לא פוחדים, לא פוחדים
צחוק צחוק, אבל זה לא מצחיק. נשיא רוסיה "הזאב" ולדימיר פוטין פתח במלחמה, וחלק נתקעו באוקראינה, ללא מזון ושתייה וללא אפשרות לחצות את הגבול ולהגיע הביתה. על טיסות אין על מה לדבר, וימים יגידו כמה ישראלים נפגעו במלחמה הזו.

קשה לי להחמיא לפוליטיקאים. מעולם לא החמאתי לבנט או ללפיד, נהפוך הוא. במקרה הנוכחי אני חייב לומר להם שאפו גדול. הם קראו נכון את המפה, וזכו ללעג ולפעמים לזלזול מהצד השני של המתרס הפוליטי שכיסחו אותם בכל כלי תקשורת אפשרי וברשתות החברתיות. בזמן שה"חבר" של פוטין, מר בנימין נתניהו לא השמיע את קולו, פעלו חברי הממשלה ונציגיהם בעולם ובעיקר באירופה 24/7 לחלץ כמה שיותר ישראלים ויהודים מהמדינה המותקפת, ועל כך מגיעה להם תודה גדולה.

2. כמו חלק גדול מאזרחי המדינה, נצמדתי מאז תחילת המלחמה אל מסך הטלוויזיה, דילגתי מתחנה לתחנה, התפעלתי מיכולת הקשקשת הבלתי נלאית של כוכבי המסך המארחים פרשנים ומומחים, שעוברים מאולפן לאולפן ומברברים את השכל ללא הפוגה כמעט 24 שעות ביממה.
חלק מהדיווחים של הכתבים שאינם יודעים את השפה המקומית ומה פשר הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה, נראה כמו קטעים סאטיריים של "ארץ נהדרת". הדיווח האינסופי, שחוזר על עצמו, על התורים למזון או השינה בתחנות המטרו, הופך משעמם עד מוות. בחיפוש אחרי אייטמים קצת שונים, כלי התקשורת החלו לראיין את ילדיהם ונשותיהם של הכתבים הנמצאים באוקראינה.

האוקראינים המסתובבים ברחובות במטרה לתפוס מרגלים ולוחמים רוסים מוסווים, כמעט מחסלים כתבים ישראלים שמפירים את העוצר ויוצאים לרחוב לדווח על כלום ושום דבר ברחוב הריק.

מאחר שכל התקשורת עסוקה באוקראינה, כמעט אין כיסוי בישראל לדברים שבאמת מדאיגים את תושבי המדינה: יוקר המחיה, הקורונה, התורים בחדרי המיון בבתי החולים - הסובלים מחוסר תקנים ומיטות, מחירי הדיור, המהומות בירושלים הלא מאוחדת, תאונות הדרכים וההשתלטות של רוכבים על שניים על הכבישים והמדרכות - שגורמת לנפגעים רבים מדי יום, האלימות הנוראה בפעוטונים ובמוסדות לבעלי מוגבלויות, והרשימה ארוכה־ארוכה.

גם כמה דברים חיוביים לא מוזכרים בתקשורת בשל המצב באוקראינה. למשל השקט בגבול עם עזה, השקט בגבול הצפוני, השקט היחסי בשטחים הכבושים, והדבר הכי הכי חשוב - אייל גולן ואופירה אסייג השלימו בעזרת השם.

3. בשבוע האחרון יצא לי להקשיב כמה פעמים לשיר של שם טוב לוי ואריק איינשטיין "פסק זמן". עלתה בי מחשבה מוזרה: אם כל האנשים המשפיעים בעולמנו המחורבן ובארצנו הקטנטונת היו עושים את מה שמדבר עליו השיר, היו איכות חיינו ובריאותנו משתפרות פלאים.

לקחת פסק זמן ולא לחשוב
לשבת מול הים ולא לדאוג
לתת לראש לנוח מהפיצוצים
לתת ללב לנוח מהלחצים

אני יודע שזה לא הזמן
בעצם גם אני עוד לא מוכן
אבל הנשמה רוצה קצת מנוחה
לתפוס אוויר בשביל לחזור לעבודה

אולי זה רק משבר קטן וזה חולף
אולי אני פשוט נהייתי קצת עייף

לקחת פסק זמן ולא לחשוב
לשבת מול הים ולא לדאוג
לתת לראש לנוח מהפיצוצים
לתת ללב לנוח מהלחצים

אולי זה רק משבר קטן וזה חולף
אולי פשוט אני נהייתי קצת עייף

לקחת פסק זמן... 