התורמים היהודים באירופה לפני 200 שנה לקניית האדמות סביב המקום הקדוש בקבר שמעון הצדיק בירושלים בוודאי לא היו מעלים על דעתם שיבוא יום, ובית משפט יהודי לא יאפשר להחזיר את הבתים שנקנו במיטב כספם ליהודים לאחר שגורשו משם ב־48’ על ידי הלגיון הערבי.
בעוד עיני הציבור והתקשורת מופנות לאוקראינה, נעשה בשבוע שעבר מחטף משפטי שבו בג”ץ קבע ברוב דעות כי המשפחות הערביות המועמדות לפינוי מנכסים בשכונת שמעון הצדיק בשייח’ ג’ראח בירושלים יוכלו להישאר להתגורר בדירות, ואף לשפץ אותן, בתמורה לדמי שכירות סמליים של 200 שקלים בחודש. בכך, לתפיסתי, הגיש בפועל בג’’ץ ניצחון לאלה המארגנים את האלימות והטרור נגד ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים.
הארגונים הפלסטיניים והאירופיים יכולים לשמוח: בתום המסע התקשורתי הפך בג’’ץ את ההחלטות הקודמות של בתי משפט בישראל ואסר לפנות את קבוצת הפלסטינים שפלשו לבתים היהודיים בשכונת שמעון הצדיק שנכבשה במלחמת השחרור על ידי הלגיון הירדני. בכך הוא מתעלם מכל התקדימים המשפטיים ומוחק פסיקה רבת שנים.
אי אפשר לומר שבג”ץ לא היה ער לכך שההתערבות שלו לטובת המשפחות הפלסטיניות - אחרי שבתי המשפט הקודמים הורו לפנותן – נעשית ברקע של התפרעויות וטרור. הרי השופטת דפנה ברק־ארז, ראש ההרכב, אמרה בדבריה: ‘’ההכרעה בתיק שבפנינו מורכבת מאוד כשברקע מתיחות רבה בין הצדדים’’. האם כעת נוצר מצב שבו פורעים יוצרים מתיחות, ובג”ץ הופך את המתיחות לכלי להצדקת ההחרגה מסכסוך אזרחי לסכסוך לאומי? הרי ניצחון הארגונים הפלסטיניים בבג’’ץ עלול להוות רוח גבית להמשך הטרור והאלימות בעוד מוקדי חיכוך במקומות שבהם יתיישבו יהודים.
פסק הדין של בג”ץ עלול להיהפך למסמך שישמש ארגונים פלסטיניים, לא כי השופטים מזדהים איתם חלילה, אלא כי ייתכן שהם סבורים שהדרך להתמודד עם הפולשים אינה על פי סדרי הדין האזרחי - השבת בעלות הבתים לבעליהם היהודים - אלא מתוך “ראייה מדינית”. בכך בג”ץ עלול לערער על החוק לאיחוד ירושלים, כולל השבת הנכסים לידיים יהודיות.
אם מעמד בג’’ץ היה חזק בתום מלחמת ששת הימים כמו היום, ייתכן שהרובע היהודי לא היה מפונה אז מתושבים ערבים, ואולי גם הכותל היה נשאר בידי הוואקף. פסיקת הרוב בבג’’ץ מבטלת את התפיסה שעמדה עד כה בבסיס החלטות בתי המשפט בסוגיות של נחלות יהודים, שאותן כבש האויב בעבר.
הפסיקה מכניסה את הירדנים, שכבשו את כבשת הרש שנותרה לעם היהודי - המקומות הקדושים והכותל וחלקים מירושלים - כצד לגיטימי, שהבטחותיו לפולשים צריכות להיבחן במכלול השיקולים ש’’תרמו’’ להחלטת בג”ץ לאפשר למשפחות הערביות להישאר בבתיהן.
ההחרגה של הפולשים הפלסטינים מסדרי הדין האזרחי הרגילים, והבקשה של בג’’ץ מהיועץ המשפטי להביע דעתו, מעידה לתפיסתי שהשופטים לא רואים את ירושלים המזרחית ואת הנעשה שם ככפופים לסדרי הדין האזרחי הרגילים. בכך הם מצטרפים לתפיסה הבינלאומית שמגבה את הפלסטינים בתביעתם על ירושלים המזרחית.
הכותב הוא יו"ר אלמגור – ארגון נפגעי טרור