כל שנה עולה מחדש הדיון אם צריך לציין את יום האישה, והתשובה שלי היא שכן. דווקא ביום הזה, שמקבל יותר תשומת לב תקשורתית, נכון להפנות זרקור אל חוסר השוויון והפערים שעדיין קיימים בשוק העבודה - אבל גם אל ההישגים המרשימים של נשים בתפקידי מפתח. אותן נשים מוכיחות עד כמה זה נכון חברתית ועסקית שנשים מסמנות את הדרך לנשים אחרות, ואלה רואות בהן מודל והשראה.

ראוי שהשנה יום האישה יוקדש לנושא של נשים בקורונה. משבר הקורונה הציב את העולם כולו באתגרים אדירים, אבל בציבור הנשים הוא פגע בצורה החמורה ביותר. הנשים נאלצו להתמודד מול מציאות בלתי אפשרית בשנתיים האחרונות בכמה חזיתות במקביל.

הסגרים, השיבושים במערכת החינוך והלימודים מרחוק הפכו את הבית לסיר לחץ שהטיל על נשים מעמסה כבדה במיוחד, הן ברמה הנפשית והן בהיבט הכלכלי. כשעלתה השאלה בכל בית מי נשאר עם הילדים ומי יוצא לעבוד – גובה ההכנסה היה שיקול מרכזי ומי שמרוויח פחות, נשאר מאחור.

בישראל, לצערנו, אלו היו בעיקר הנשים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נשים הן כ־70% מכלל אלה שהוצאו לחל"ת או פוטרו בסגר השלישי. גם דמי האבטלה של נשים נמוכים יותר משל גברים בשל פערי השכר, שעומדים על 30%.

צריך להגיד גם מילה על העצמאיות, בדגש על אלו שעוסקות בתחומי התרבות, המסעדנות והתיירות, שספגו את המהלומה הקשה ביותר במגיפה. כ־38% מהעצמאים בארץ הן נשים, אך נשים זכו רק ל־31% מהמענקים שניתנו לעצמאים. הפיצוי שהן קיבלו מהממשלה, שגם הוא למעשה פונקציה של שכרן, היה נמוך יותר.

כיזמית בענף התיירות, אני יכולה להעיד שזו הפעם הראשונה ב־30 השנים האחרונות שהייתי חרדה לגורלו של הענף שלי. ראיתי קולגות וחברים קרובים שמאבדים את מפעל חייהם. כמעט כל יום התעוררנו למשבר חדש - החל מסגירת השמיים והגבלות התנועה ועד התמיכה הממשלתית המועטה. ואולם, הדבר שטלטל אותי יותר מכל היה הקולות שהספידו את ענף התיירות.

בדיעבד אני יכולה לומר שההספדים המוקדמים רק דרבנו אותי ביתר שאת. מהר מאוד הבנתי שהמפתח הוא לחפש הזדמנויות גם במציאות ההזויה שנכפתה עלינו - ולעשות מהלימון לימונדה. כך, התחלנו למשל לשווק מוצרי תיירות שמותאמים לקורונה, כמו נופשים "מבודדים" בווילות ובאחוזות פרטיות ביעדים מיוחדים ברחבי העולם וכן הפקות וטיולי תמריץ מותאמי קורונה בחו"ל לחברות ולארגונים.

כעת, בזו אחר זו, פותחות שוב מדינות העולם את שעריהן לתיירים ומסירות מגבלות. הקורונה אתגרה את היצירתיות והחשיבה העסקית של הנשים, אבל אני רואה גם נשים רבות שמצאו את הדרך לצמוח ממנה לגבהים חדשים. יום האישה, בדיוק כמו פסח שבקרוב מגיע, מסמל בעיניי סוג של חג חירות ואני אופטימית ומצפה להמשך קידום תוכניות להעצמת נשים בשוק התעסוקה בישראל.

הכותבת היא המנכ"לית והבעלים של ספיריט הפקות עולם