העולם ניצב חסר אונים מול נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הוא מתעתע בכולם, ממשיך לפגוע באזרחים, להדק את המצור ולהרוס ערים באוקראינה, ובעיקר מתנהל כמו "בעל הבית השתגע".
את השיגעון הזה היה צריך לעצור באיבו בשתי דרכים. בהליכה לקראתו - לספק לו משהו מתאוותיו הגדולות ולהעניק לו תחושה שמתחשבים בו ושהוא חשוב. או לגדוע את האיום הזה כבר בשלבים הראשונים, בהצבת כוחות נאט"ו מולו, עם אזהרה שכל תוקפנות רוסית תיענה בתגובה של נאט"ו ומדינות אירופה. אולם כשאף אחת משתי האפשרויות הללו לא הוצגו בפני פוטין, הוא פירש זאת כאור ירוק לדרדר את המצב ולפלוש לאוקראינה, כפי שפעל ב־2014, כשפלש וסיפח את חצי האי קרים.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
הבעיה הגדולה היא שפוטין מוקף בחבורה של "יסמנים". סביב השולחן הארוך שלו לא נמצא ולו "צדיק" אחד שיעצור אותו וישאל אותו לאן הוא מדרדר את רוסיה ואת העולם. פוטין, שלא ציפה לתגובה צבאית ומדינית כזאת מצד אוקראינה, וגם לא לתגובה כלכלית כזאת של האמריקאים והאירופאים, העלה את הפלישה הזו שלב נוסף, בבחינת "מה שלא יושג בכוח, יושג בעוד יותר כוח". וכשהסנקציות הכלכליות החלו להכות והרובל הידרדר, הוא הוסיף גם את "אני אראה להם מי זה פוטין ולמה הוא מסוגל".
בידודה של רוסיה הופך לקטליזטור לגחמות שלו, כשפוטין מותיר תחושה שאין לו בעיה עם זה ושבדרך הזאת איש לא יעצור אותו מהשגת מטרותיו. גם אם המחיר יהיה יקר וכואב לכל רוסי, כולל לאוליגרכים הקרובים אליו. ובינתיים הוא פוסח על שתי הסעיפים.
מצד אחד מדבר על הפסקת אש, הידברות ושיחות להשגת הסדר, ואף מזמין אליו בשבת את ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט. ומצד שני הצבא הרוסי ממשיך להדק את המצור על ערי אוקראינה ולהחריף שם את המצב ההומניטרי, מה שמלמד שפוטין רחוק מפשרות ומוויתורים.
למרות קולות המחאה, המצוקה והדאגה ברוסיה, הוא נותר בעמדותיו הנחושות ודואג להציג עמדות נוקשות, שלא מותירות תקוות למיליוני האוקראינים, שכ־2 מיליון מהם כבר הפכו לפליטים. ומכאן למסקנה (ואזהרה לצדה: השורות הבאות אינן לאסטניסים וליפי נפש, שבוודאי יאמרו שהן מסיתות לטרור ולאלימות ושאין להן מקום בעולם נאור): ובכן, כיוון שפוטין מבין בעיקר את שפת הכוח, הדרך היחידה לעצור אותו היא להשתמש בנשק שלו.
כדי לעצור את הטירוף הזה של פוטין, צריכים האוקראינים לבצע מספר פיגועי ראווה גדולים במוסקבה ובסנט פטרבורג, שיגרמו לזעזוע ולחרדה ברוסיה. והפיגועים צריכים להגיע בשרשרת. כלומר, בטרם יתאוששו במוסקבה מפיגוע גדול באזור הקרמלין, למחרת פיגוע ענק בשדרת נבסקי פרוספקט שבסנט פטרבורג.
רק פיגועים כאלה יכולים לערער את החיים בלבה של רוסיה, קרוב לבית. רק פיגועים כאלה יגרמו לפוטין להריח את ריח אבק השריפה, להבין שגם במוסקבה אנשים יכולים לחיות בפחד ובחרדה לחייהם - כמו בקייב - ושרוסיה אינה חסינה מהפעלת כוח וטרור נגדה.
פעולות כאלה גם יגבירו את הלחץ והביקורת על פוטין מבית, כשזה מלווה בדאגה ובפחד. כאן כמובן עולה השאלה האם האוקראינים מסוגלים לבצע משימה כזאת, שבכוחה לשנות את המצב ולעצור את הטירוף של פוטין.