לאחר ימי הלחימה באוקראינה, אסור להשאיר אף אחד מאחור

בשבועיים האחרונים אנו עדים לקושי ולסבל הרב של תושבי אוקראינה, אך אחת מהאוכלוסיות המוחלשות ביותר שחווה קשיים גם בימים כתיקונם ושמוצאת את עצמה חסרת אונים ומשאבים להתמודד עם המציאות הנוכחית היא אנשים עם מוגבלויות.

על פי סעיף 11 לאמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים בעלי מוגבלויות (2006), על הצדדים לנקוט את כל האמצעים כדי להבטיח את הגנתם ואת ביטחונם של אנשים בעלי מוגבלויות במצבי סיכון. קביעה זו נשענת על הניסיון המר, המוכיח כי בכל מצב של משבר או קונפליקט אנשים בעלי מוגבלויות עומדים בפני סיכון משמעותי לנטישה, לאלימות ולמוות. נשים בעלות מוגבלויות נמצאות בסיכון מוגבר לאלימות מינית, וילדים בעלי מוגבלויות חשופים יותר להתעללות ולהזנחה.

באוקראינה רשומים כ־2.7 מיליון אנשים בעלי מוגבלויות, ועל פי עדויות, מצבם מחריד: המקלטים ברחבי אוקראינה אינם נגישים, ולכן הם נאלצים להישאר בבית בלי לדעת לאן הם יכולים ללכת כדי להיות בטוחים. מספר עצום של ילדים, בני נוער ובוגרים בעלי מוגבלויות המתגוררים במסגרות דיור מנותקים מהקהילות שלהם ונמצאים בסיכון לנטישה. גם הטיפול הרפואי והפסיכוסוציאלי כמעט אינו קיים, והתנאים של הפליטים בעלי המוגבלויות קשים ביותר. 

כאזרח מדינת ישראל, החתומה על אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים בעלי מוגבלויות, וכנציג ארגון בית אקשטיין מקבוצת דנאל, החבר באיגוד האירופי של נותני השירות לאנשים בעלי מוגבלויות, אני מבקש להעלות את המודעות למצבם הבלתי נסבל של ילדים ושל מבוגרים בעלי מוגבלויות.

כמו כן, אני מצטרף לקריאה להבטיח עבורם גישה מלאה לכל הסיוע ההומניטרי הנחוץ; לוודא כי הם מוגנים מפני אלימות ומפני התעללות; להבטיח קבלת מידע נגיש בנוגע לנוהלי פינוי ותמיכה עבורם; לוודא כי יש להם גישה מלאה לשירותים בסיסיים; ולערב אנשים בעלי מוגבלויות באופן משמעותי בכל פעולה הומניטרית.

מניסיון העבר יש לצפות כי שיעור משמעותי מהאזרחים ומהחיילים המושפעים מהמלחמה יתמודדו עם מוגבלויות פיזיות ו/או נפשיות, לכן כבר יש להיערך למתן סיוע רפואי, ובעיקר פסיכוסוציאלי, לאחר ימי הלחימה. אסור להשאיר אף אחד מאחור.

הכותב הוא מדען ראשי בבית אקשטיין מקבוצת דנאל