במשחקי כדורגל לא מראים אוהדים מתפרצים למגרש. המצלמות ידאגו להתעלם מכך ולכוון לזוויות אחרות במגרש. הנוהג הזה נובע מההבנה של כלי התקשורת כי יש למנוע ממתפרעים להופיע על המסך, אחרת במשחק הבא יתפרצו למגרש אוהדים נוספים, שגם הם ירצו לככב בטלוויזיה וברשתות חברתיות.

כך בדיוק חייבת לנהוג התקשורת כאשר מדובר בפיגועים. חוקרי טרור בארץ ובעולם הסבירו לא פעם כי המטרה הסופית של כל טרוריסט היא לזרוע פחד ואימה בכלל הציבור. בכך, דעת הקהל הציבורית שתתגבש, על רקע של מראות קשים והיסטריה, תשפיע על מקבלי ההחלטות, שבסופו של דבר ייכנעו וייענו, לפחות חלקית, לדרישותיהם של ארגוני טרור.

הצורך הנוסף של מחבלים, שהתעורר בעיקר עם כניסתן לחיינו של הרשתות החברתיות, הוא להתפרסם. הם מכוונים לכך שהתיעוד של מעשה הטרור שלהם ומילותיהם האחרונות יופצו ברבים ויקבלו כמה שיותר חשיפה. הם רוצים להיתפס כשהידים, לזכות בתהילה ולשמש השראה למחבלים נוספים.

בימים שחלפו מאז הפיגועים הנוראים בחדרה ובבני ברק, הסרטונים של המחבלים שודרו ברצף והופצו בכל פלטפורמה אפשרית. מי שכיבה את הטלוויזיה לאור המראות הקשים, קיבל את הסרטונים ישירות לוואטסאפ, טלגרם, פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות. כדוקטור לתקשורת אסטרטגית היה לי קשה מאוד לצפות בשידורים הבלתי פוסקים של הפיגועים, כי הבנתי שהטרוריסטים הצליחו לקבל את תמונת הניצחון שהם כה קיוו לה.

11 אזרחים ואזרחיות נרצחו בשמונת הימים האחרונים ונפצעו רבים, והתקשורת הישראלית הפיצה את האירועים הקשים לכל עבר בלופ אינסופי להנאת אויבינו. שידורים מהסוג הזה מחזקים את המוטיבציה של המחבל הפוטנציאלי הבא, כי המפגע נתפס בצד השני כגיבור נצחי שרבים רוצים להידמות לו. התקשורת חייבת להבין כי התמונות שהיא משדרת מעלות את מורל הטרור וזורעות ייאוש ופחד בקרב אזרחי ישראל.

לכן אני יוצאת מכאן בקריאה ברורה לעיתונאים, לגופי התקשורת וגם לאזרחי מדינת ישראל – אל תשחקו לידיהם של הטרוריסטים, אל תפיצו את התמונות והסרטונים אשר נועדו לתת למחבלים את תמונת הניצחון הנחשקת. אסור לתת למחבלים במה. ללוחמה הפסיכולוגית יש חשיבות עצומה בזמן קרב, ועלינו להבין את המשמעות שלה. התקשורת הישראלית חייבת לדעת לצנזר את עצמה ולהבין - הצנזורה מיועדת לאויב. התקשורת חייבת להפעיל שיקול דעת ולנהוג באחריות, בדיוק כמו כל אחד ואחת מאיתנו.

לפני שאזרחים לוקחים חלק בשרשרת ההפצה, הם צריכים להבין את ההשלכות. האם אנחנו רוצים לשחק ליד הטרור ולתרום להופעתם של המפגעים הבאים שיקבלו השראה ממעשי טרור שהם מעלים לרשת? כאשר הסרטונים מגיעים למכשיר האישי - דבר שקורה אחרי כל אירוע ביטחוני - הציבור מתבקש לקחת אחריות ולמחוק אותם לאלתר על מנת למנוע את התפשטותם.

כך נוכל כולנו לעזור לכוחות הביטחון למגר את הטרור ולסייע למניעת הפיגוע הבא. טרוריסטים חייבים להבין כי כל "כישלון מבצעי" שלהם יופץ ביתר שאת, אך אף תמונה שיכולה להתפרש כהצלחה מצד האויב לא תגיע למסך.

הכותבת היא ח"כית מטעם ישראל ביתנ ווד"ר לתקשורת.