המלחמה באוקראינה נמשכת כבר מעל 40 ימים. כל העולם עוקב בדאגה ומאחל לסיומה של המלחמה הנוראה והאיומה הזו, שהביאה לסבל של אזרחים רבים. ואם יש משהו שיכול להעניק אופטימיות זעירה, הוא שהמלחמה באוקראינה הזכירה לכולנו שוב את חוזקה של הקהילה היהודית העולמית בדגש על יהודי ארצות הברית, ואת האופן שבו היא מתנהלת בעתות משבר ומצוקה.
כפי שכולנו רואים באינספור דוגמאות, במהלכה של המלחמה הנוכחית ובשעתם הקשה של העם האוקראיני ושל הקהילה היהודית באוקראינה, העם היהודי מתגלה בשיא יופיו וייחודיותו. העם היהודי חי ופועל על פי עיקרון עתיק יומין האומר כי “אנו ערבים זה לזה”; זהו עם שנרתם למשימת חילוץ והצלה של עשרות אלפי יהודי אוקראינה, אחינו ואחיותינו, אשר נותרו שם; עם העוקב בדאגה ובלב פועם אחר המתרחש באוקראינה ושולח סיוע מכל קצוות תבל מתוך רצון לעזור, לדאוג ולשמור על חייהם של יהודים רבים ככל הניתן.
דוגמאות רבות לכך ניתן לראות גם בפעילותם של קרנות פילנתרופיות וארגונים כמו הג’וינט, הפועל במרכז ההתרחשות באוקראינה ומספק לקשישים ולמשפחות יהודיות סיוע הומניטרי מציל חיים; ארגון HIAS אשר שלח צוות תמיכה הומניטרית לפולין; וארגון WJR אשר מנסה לשמור על הקהילות היהודיות בעיצומו של המשבר דרך גיוס כספים. בנוסף, ארגונים ישראליים רבים התגייסו למאמץ המשותף לסייע, ובהם ארגון לתת, שביחד עם הקרן לידידות והג'וינט שלחו עד כה עשרות טונות של מזון וציוד הומניטרי; וארגון נתן שפתח מרפאת בריאות בפולין, בסמוך לגבול עם אוקראינה ובשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי.
מתנדבים יהודים רבים מגיעים מישראל ומתפוצות שונות בעולם, פועלים במקום ומנסים לרומם את רוחם של הפליטים היהודים (ולא רק) ולהעניק להם את התחושה שהם לא לבד בעולם, ושיש עם שלם שעומד מאחוריהם ויעזור להם בעת צרה. הלוואי שלא היינו צריכים לראות את התמונות הקשות של פצועים והרוגים, שריפות, פיצוצים וטילים. ועדיין במציאות הנוכחית, קשה שלא להבחין כאמור בנקודת אור אחת לפחות: אנשים מוכנים לנסוע, לפעמים מרחק של אלפי קילומטרים, תוך שהם משאירים מאחור משפחה ועבודה, כדי לעזור ולתת מעצמם לאלה שצריכים זאת הכי הרבה. בימים אלה אנו מבינים כי העבר היהודי מחבר אותנו בחבל בלתי נראה הכורך את כולנו על ידי היסטוריה ולאום והופך אותנו לעם מאוחד.
במסגרת שבוע התפוצות, שיגיע היום לסיומו, מדינת ישראל הוקירה את התפוצות היהודיות השונות בעולם. זו הייתה הזדמנות יוצאת מן הכלל לחשוב על כל אותם יהודים שנמצאים רחוק מאיתנו פיזית, אבל תמיד איתנו בלב, ולהם חלק היסטורי וקיומי במציאות היומיומית שלנו כמדינה וכעם. זוהי בדיוק ייחודיותו של העם היהודי: למרות הפערים, אנו יודעים להתחבר למען המטרות המשותפות לנו ולתמוך זה בזה. לאורך דורות העם היהודי עשה זאת, ואנו מוכיחים זאת גם עכשיו. כולי תקווה שאנו נשמור על הגחלת היהודית ונדאג לכך שהיא לא תכבה לעולם.
הכותבת היא מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, העוסקת בחיזוק הקשר בין יהדות ארצות הברית וישראל