"פסגת הנגב", שנערכה לפני כחודש ועוררה תסכול וזעם בקרב הפלסטינים, בעיקר בגלל העובדה שהם אפילו לא הוזכרו בה, זכתה לרוח גבית מאיראן, שדחפה את הג'יהאד האסלאמי, חמאס ותומכיהם לביצוע פיגועי הטרור האחרונים בלבה של ישראל - ובכך הצליחה להעלות מחדש את הבעיה הפלסטינית לראש סדר היום של המזרח התיכון.
מובן שהר הבית ואל־אקצא הם המוקד הקל והרגיש ביותר להצתה ולליבוי היצרים, וכל זאת בעיתוי מצוין של ימי הרמדאן. חמאס, שמודע לכך שהוא לא בשל להתמודד עכשיו עם העליונות של צה"ל, נקט באסטרטגיה שונה ואחרת של הצתה מרחוק, ועשה זאת בעזרת הפעלת פעיליה הרבים ביהודה ושומרון וגם בתוך מדינת ישראל – תוך בלימת כל ניסיון של הג'יהאד האסלאמי לשגר רקטות מעזה.
התוכנית שהוכנה מראש הכניסה לפעולה את "שבאב אל־אקצא", נוער הגבעות של חמאס, שפעלו כפי שהיה מצופה מהם: לעורר מהומות, לרגום באבנים יהודים המגיעים לכותל ולפגוע בתחבורה הציבורית סביב ה"אגן הקדוש". השלב השני בהצלחה של חמאס היה בכך שהוא גרם למג"ב לפעול במלוא עוצמתו על הר הבית ובתוך אל־אקצא, ובכך לספק לעולם, ובעיקר למאות מיליוני המוסלמים על הגלובוס, תמונות קשות שבהן נראים שוטרים ישראלים מכים צעירים פלסטינים במסגד, שוללים מהם את חופש הפולחן ברמדאן הקדוש ומטמאים כביכול את המקום הקדוש לכל מוסלמי באשר הוא.
כל זאת בשעה שעל פי הפרסומים של החמאס יש ישראלים שמתכוונים להוסיף לטומאה ולהקריב קורבן על הר הבית, מה שהביא איתו גל של תגובות קשות מהעולם המוסלמי: מירדן, מצרים, סעודיה, מרוקו, טורקיה ועוד. מדינות שרק לפני ימים אחדים הניחו כאן יסוד לברית אסטרטגית, בעיקר לנוכח האיום האיראני. כל זה התרחש אף על פי שהיה ברור וידוע למרבית המגנים ומביעי התרעומת נגד ישראל שהשבאב הוא הגורם העיקרי לאירועים הקשים ולפרובוקציות שיצר חמאס, ושכל מה שמתרחש כאן בימים אלה משרת את האירנים.
השלב השלישי בהצלחה של חמאס בסבב העימות הזה נעוץ בעובדה שהוא הצליח לערער את יציבותה של הממשלה הנוכחית, שגם כך נשענת על כרעי תרנגולת, בכך שהוא גרם לרע"ם, מייצגת הציבור הערבי בממשלת ישראל, להודיע על הקפאת השותפות שלה בממשלה ובקואליציה.
לצד זה, חמאס הצליח שוב לחדד ולהקצין את הוויכוח הישן שמפלג את הציבור בישראל – בין אלה התומכים בהתקרבות ובהקלות לפלסטינים, ובמקביל להקמתה של המדינה הפלסטינית לצד מדינת ישראל בגבולות 1967, לבין המיליטנטים אנשי הימין, שדוגלים בהפעלת יד קשה מול הפלסטינים וערביי ישראל, מי שמלבים את אש השנאה בעמדתם הבלתי מתפשרת ומאמינים בארץ ישראל השלמה, שכוללת בנייה מחודשת של בית המקדש על הר הבית.
כך, על אף שאנחנו כבר למודי ניסיון ולקח, למדנו עוד שיעור מהסבב הזה, והוא שכל עוד אנו נופלים שוב ושוב לבורות שהחמאס והג'יאהד האסלאמי "חופרים" לנו על הר הבית, כשהם לא מפסיקים לחלום ולהאמין ביכולת שלהם להקים את המדינה הפלסטינית מהים התיכון לנהר הירדן, וכל עוד אצלנו סמוטריץ', בן גביר ותומכיהם מנסים להכתיב כאן את סדר היום ואת המדיניות הביטחונית והמדינית – אנו נמשיך להתבוסס בבוץ הנורא הזה שספוג בהרבה דם ולשאת במחירים כבדים.
זאת בזמן שכל הבריתות וההסכמים שאנו מנהלים ועושים עם מדינות ערב, חשובים ככל שיהיו, יתפוררו במהלך הזמן, ולא יצליחו לחלץ אותנו מהמציאות הבעייתית הזו. לצורך כך נדרשות הנהגות אמיצות משני הצדדים, כאלה שיהיו מוכנות לקבל החלטות אמיצות, ובשעות קשות אלה זה לא נראה באופק. מכאן שהרקטה ששוגרה אמש מעזה מבשרת לנו על אביב חדש עם הרבה בעיות ישנות.