על הממשלה המוזרה והשורדת הזאת (חיה לה מיום ליום, כמו בשיר של ריטה, וכל יום קשה ומפתיע לרעה), חזרו וטענו שונאיה הרבים שסיבת קיומה, המאחדת את שמונה המפלגות הקטנות והבינוניות שבקואליציה - ימין, שמאל ומרכז - היא "רק לא נתניהו". וזה נכון. כי תסמונת נתניהו היא לא רק הוא ומשפחתו, נרצעיו ופחדניו.
זוהי מפת תבליט גדולה של כל הנזקים הקיומיים, הלאומיים, החברתיים והמדיניים שגרם השליט הקודם, שאיבד את הרציונל, את האיזון ואת המעצורים, אחרי שנכשל ארבע פעמים בהרכבת ממשלה יציבה בראשותו. ממשלת השינוי שהוקמה על הבסיס המשותף הנ"ל הנהיגה סדר יום מלא של תיקון הנזקים הסביבתיים והתודעתיים והפגיעות בדמוקרטיה ובשומרי החוק, שעוללו הנתניהו וביביו. התסמונת היא גם הקונספט המתיר ומקדם שחיתות השליטים והשלטון, הרס המוסדות הדמוקרטיים, שעבוד כל אמצעי לחילוץ השליט ממעמדו כנאשם פלילי, כישלון במאבק באיום הגרעיני האיראני ובהרתעת חמאס, שסעים בעם ונסיגה כלכלית גדולה.
הממשלה הנוכחית, מקוללת ומאוימת, שיריביה לא יסלחו לדמוקרטיה שאפשרה את הקמתה כחוק ושלקחה מהם את מנעמי השלטון שלהם; ממשלה שבפחות משנה הצליחה להתמודד עם גילויי המגיפה הנוראה ולשנמך אותה מאוד, בלי סגרים, לשחרר את התקציב ולהעבירו; לעצור, בינתיים, את ריצת ביידן להסכם עם איראן, להחזיר את המשק לפעולה מהירה ולצמיחה גדולה, לחוקק חוקים חשובים, להתחיל בטיפול יסודי בפשיעה במגזר הערבי והבדואי ולרסן את התפרצויות הטרור הפלסטיני - לא הצליחה עדיין בהתמודדות עם יוקר המחיה והזינוק במחירי הדירות.
היא נכשלה, ולא באשמתה, במטרה קיומית: להחזיר את הציבור הישראלי ללכידוּת של שותפות גורל, לכידות שפרעו בה הביבי ונסרחיו, בשיסוי, בהפחדות, בשקרים ובליבוי השנאה. את התוצאות נראה בקרוב, אם לא נקדים ונעמוד בפרץ. עכשיו הממשלה נאבקת על קיומה ומנסה ללכד את מרכיביה, חלקם טרמפיסטים, סחטנים או חוששים מהבייס שלהם.
הביביסטים ומנהיגם ההיסטרי (שככל שמשפטו מתקדם ומהדק את האזיקים המטפוריים על ידיו, הוא הופך לקמיקאזה מיואש, שכל אמצעיו כשרים), מנסים להחרים את הקואליציה וראשיה ולפגֵעַ בהם באלימות מילולית ומאיימת. ראינו זאת בכנסת, ברשתות החברתיות וגם במצור המפחיד על בתיהם ומשפחותיהם של סילמן (הצליח להם איתה), בנט, כהנא ואורבך.
כעת התקבלו מכתבי איום מפורשים, עם קליעים, נגד בנט ומשפחתו. כולם (חוץ מנתניהו, ששתיקתו בנושא רבת משמעות ותידרש לפענוח, אם ימומש האיום) מצקצקים, מגנים (חלקם עם התניית "אֲבָל", כמו "...אבל האיומים על נתניהו ומשפחתו לא הגיעו לכותרות הראשיות"). ועדיין איש ממקבלי ההחלטות לא מתייצב ודורש מלחמת חורמה באיומי הרצח, חקירה מקיפה של המשטרה והשב"כ, חשיפה ברשתות החברתיות ובאוכלוסיות מסוימות של מאיימים וזוממים קיצונים, אולי גם רבנים משסים, שהעניקו "השראה" בזמנם לרוצח ראש הממשלה רבין ולא נחקרו אז.
וכן, לחקור גם את הבנגביר, הח"כ עם שמחת הפרובוקציה והפירומניה (שהשיב כאן כפוליטיקאי אדיב, בשבוע שעבר, למאמרִי על הסכנה הגלומה בו, ושנשאר בעיניי נָפָּץ מסוכן) ואת תומכיו המִתרבים, המנסים עכשיו לשסות נגד ראש השב"כ רונן בר, שאוסר עליו לעלות שוב להר הבית, כי "הפרובוקציות האלו יכולות להוביל לאלימות ולהסלמה עד כדי הצתה של האזור".
זה מה שהפרובוקטורים ותומכיהם רוצים: התלקחות. שנאה. פוגרומים ופוגרומים שכנגד. שידעו מי בעל הבית. אני בטוח שניתן לחשוף, ועכשיו, את המאיימים הקשים, משלחיהם וסייעניהם, כמו שמגלים ומנטרלים טרוריסטים פלסטינים, ביד קשה ובמחשבה נכונה, כי אוטוטו תגיע שעת הכאוס והאש; השעה שבה, אם תהססו לרגע, תאבדו את כל עולמכם ועולמנו.