פיגוע הטרור האחרון באלעד הגביר את עוצמת הקולות הקוראים לסיכולים ממוקדים של יחיא סינוואר וחבריו להנהגת חמאס בעזה, תגובה טבעית שמביעה באופן ברור את תחושת אובדן הביטחון של רבים מתושבי מדינת ישראל בימים אלה, לנוכח גל הטרור הנוכחי. מדובר כאן באירועים מעוררי דאגה שקשה לעבור עליהם לסדר היום.
לגל הטרור הנוכחי והאכזרי יש שתי סיבות עיקריות: הראשונה שבהן קשורה להסכמי אברהם, שקיבלו משמעות נוספת בפסגת הנגב שהתקיימה בסוף חודש מרץ בקיבוץ שדה בוקר; פסגה שעוררה בקרב הפלסטינים תחושה שהבעיה הפלסטינית נדחקה לתחתית סדר העדיפויות במזרח התיכון. הרי מדינות ערביות שפעם ניצבו בחזית המאבק לפתרון הבעיה הפלסטינית עסוקות היום יותר בהידוק הקשרים שלהן עם ישראל.
הסיבה השנייה היא איראן, שיחד עם חיזבאללה מנצלת את המצב להצתת פתיל הטרור הפלסטיני. סינוואר וחבריו הבינו שבמציאות הנוכחית הם לא יכולים להתמודד עם העוצמה שצה”ל יצר מול עזה, ולכן הם הפכו את המאבק בכיבוש הישראלי למאבק דתי, כשחמאס מציג מצג שקרי בפני העולם המוסלמי כמי שנאבק על קדושתו ושלומו של מסגד אל־אקצא והר הבית ממזימה ישראלית להשתלט על המקומות הקדושים ביותר לאסלאם.
הטקטיקה החמאסית הצליחה להסית פלסטינים רבים, כולל גם ערביי ישראל, לצאת למלחמת ג’יהאד ב”כופרים” היהודים. כך חמאס הצית גל טרור קשה נגד ישראל ללא שיגור טילים ושומר על רצועת עזה. במקום טילים, הטרור הופעל הפעם מרחוק בעזרת מערכת הסתה משומנת היטב ברשתות החברתיות ובנאומי סינוואר, כשחמאס כאמור מצליח להותיר תחושה שמדובר במאבק על הצלת הר הבית ואל־אקצא.
הטרור הפלסטיני מלווה אותנו עשרות שנים, ועדיין לא הופנם כאן שרק מכה קשה, אנושה, יכולה לגדוע אותו. הסיכולים הממוקדים הם אחיזת עיניים. הם טובים למספר ימים ולתחושת הנקמה הישראלית, אך הם לא פתרון של ממש. ברשימת המחוסלים מחמאס ישנם רבים שחשבנו שאין להם מחליף, אך העובדות מציגות מציאות אחרת.
סעיף 6 באמנת חמאס קובע: “תנועת ההתנגדות האסלאמית פועלת להניף את דגל אללה על כל שעל מאדמת פלסטין, ואילו הישות הציונית היא ישות מלאכותית פרי של כיבוש, עושק וגזל, כשכל אדמת פלסטין מהים ועד הנהר זו אדמה אסלאמית קדושה שחייבת להיות תחת שלטון מוסלמי”.
נגד אידיאולוגיה כזו יש מענה אחד: חיסול האידיאולוגיה הטרוריסטית הזו. נכון, זה נשמע קשה, אבל המציאות הזו לא יכולה להימשך. הגיע הזמן לפעול כנגד הטרור במלוא העוצמה ולא בפתרונות זמניים שרק גבו מישראל במרוצת השנים מחירים יקרים של דם. כל דחייה נוספת רק תחריף את הבעיה. אלו הן השעות של “כי בתחבולות תעשה לך מלחמה ותשועה ברוב יועץ”.
כל המוחות צריכים להתכנס ולתכנן את מיגור חמאס, ובאין ברירה להיכנס לעזה בדרך שונה ומפתיעה, עם עוצמתו וחוכמתו של צה”ל. אחת ולתמיד יש לקבוע בה סדר יום חדש בשליטה פלסטינית על פי תפיסתנו, כשסופו של חמאס הוא כסופם של כל אלה שחשבו והאמינו שהם יכולים למחוק את מדינת ישראל מעל המפה.