בראשית המאה ה-20 ציונים סוציאליסטיים ביקשו שלא לעודד השקעות של יהודי התפוצות ביזמים ותעשיינים שביקשו להתבסס בארץ ישראל שכן אין הדבר עולה בקנה אחד עם הסולידריות המעמדית של הפועלים. זאב ז'בוטינסקי טבע את המונח "חד נס", דגל אחד. הוא ראה למרחוק וטען שסולידריות מעמדית על-לאומית (או שמא אל-לאומית) בהכרח תפגע במאמץ הלאומי הציוני. כאז כן היום.
הממשלה הניחה על שולחן הכנסת את האמנה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה, הידועה בכינויה "אמנת איסטנבול". וכי יש בינינו אדם צלול בדעתו אשר מתנגד לתוכן כותרת האמנה? אולם תחת הכותרת המוסכמת אמנת איסטנבול כלולות הוראות שפוגעות באופן קשה באינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל בהיבטים רבים אך בעיקר בתחום מדיניות ההגירה.
אמנת איסטנבול מכירה בכל פגיעה באישה כחלק ממערך של מאבק בין-מגדרי וכחלק מ"רדיפה" כללית אשר מבססת עילת פליטות מכוח אמנת הפליטים ואוסרת על הרחקה. יש לזכור שאמנת הפליטים נועדה להעניק הגנה למי שנרדף על רקע השתייכותו לקבוצה, בין אם הקבוצה היא גזע, דת, אזרחות, קיבוץ חברתי או השקפה מדינית. אלא שאמנת איסטנבול מטשטשת במכוון בין מצוקה אישית, גם אם טראגית ביותר, ובין רדיפה רוחבית בשל השתייכות קבוצתית. הטשטוש הזה מסכל כל יכולת לשלוט בשערי מדינת ישראל והופך את אמנת הפליטים ל"צ'ק פתוח". די יהיה באמירת "נפגעתי" לפקיד הגבול, וזאת לא רק במקרי אלימות במשפחה או עבירות מין אלא גם במקרים של אפליה, פגיעה נפשית או כלכלית או אף איומים במעשים שכאלה.
המשמעות האופרטיבית היא פגיעה קשה ביכולה של מדינת ישראל לשלוט בשעריה וסלילת הדרך להתערבויות שיפוטיות אשר יעניקו הגנה לכל טענה בדבר מצוקות על רקע מגדרי. מעקרונות אלו, הקבועים בסעיפים 61-60, כלל לא ניתן להסתייג כך שאשרור האמנה יהווה התחייבות כלפי חוץ ליישם מדיניות זו.
יתירה מכך, האמנה מסמיכה את מועצת אירופה לפקח על יישום האמנה. אשרור האמנה יהווה הזמנה לגוף בין לאומי להפעיל מנופי לחץ כבדים לשינוי מדיניות ולכתוב דו"חות נגד ישראל. ישראל תיאלץ להסביר למועצת אירופה מדוע היא מסרבת להעניק מעמד לכל אישה פלסטינית שטוענת שחוותה אלימות, ובהגדרתה הרחבה ביותר, על רקע מגדרי. משרדי ממשלה ישנו מדיניות כדי לשפר את הדיווחים למועצת אירופה והייעוץ המשפטי ובית המשפט יפרשו את החקיקה בהתאמה לאמנה.
בתורת הרטוריקה מציינים תחת כשלי "הפנייה אל הרגש" כשל המכונה בלטינית "ארגומנטום אד מיסריקורדיאם", הפנייה אל המסכנות. לבנו נכמר אל מול הנושא הרגיש ואף אחד לא רוצה להצטייר כאכזר, לא בעיני עצמו ולא בעיני הזולת.
לכן קל להחתים מדינות על אמנה עם הוראות כל כך בעייתיות באמצעות כותרת המעוררת חמלה וקריאה מוסרית. אלא שמצבה המוסרי והתרבותי של מדינה תלוי גם בניהול האוכלוסין שלה. אם מדינת ישראל תפתח שעריה בפני כל קורבנות האלימות על פני תבל האלימות בארץ תגבר ולא תפחת. למעלה מכך, זוהי מדינת הלאום של העם היהודי והחובה המוסרית העליונה שלנו כלפי הדורות הבאים היא כי ישראל תישאר מדינת הלאום של העם היהודי, תהווה מקלט ליהודים בעת צרה גם בעתיד ותהווה ביטוי ומימוש של הזהות הלאומית של העם היהודי גם בדורות הבאים. נמשיך להיאבק באלימות נגד נשים מתוך אחריותנו באמצעות חקיקה מחמירה בכנסת ובאכיפה, אך אין לחשוש לעמוד לצד קנדה, ארה"ב ויפן ולהימנע מלחתום. האינטרס הלאומי גובר. חד נס.
הכותב הוא חוקר במחלקה המשפטית בפורום קהלת