היציבות מסרבת לחזור למשכן הכנסת, והכל נראה תלוי על בלימה. רפורמת ביזור הסמכויות לשלטון המקומי סומנה כאחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר של הממשלה הנוכחית, הבייבי של השרה איילת שקד. אלא שהספק לגבי המשך כהונתה של הממשלה מעמיד בספק את עתידה של רפורמת הביזור.
לפני עריכת החישובים הפוליטיים ראוי לשאול: האם זה הילד שאליו פיללנו? רפורמת הביזור יכולה להיות גלגל הצלה לדמוקרטיה הישראלית או זריקת מרץ לתופעת הריכוזיות והשחיתות שפשתה בשלטון המקומי. במציאות הפוליטית הנוכחית, השלטון המקומי מהווה אי של יציבות, בחירות מתקיימות כמו שעון פעם בחמש שנים, ראש העיר נבחר בבחירה ישירה שמעניקה לו תמיכה ציבורית משמעותית, ניתן לתכנן לטווח ארוך ובצורה שקולה ואפשר לעסוק בעיקר בסוגיות אזרחיות הנוגעות לניהול חיי היומיום מבלי לגעת בסוגיות המקטבות של הפוליטיקה הלאומית.
עם זאת, המצב ברשויות המקומיות רחוק מלהיות ורוד, ואין מחלוקת על כך שנדרשת רפורמה. תפיסות ארגוניות מימי המנדט הבריטי עדיין מושלות בשלטון המקומי, פרשיות שחיתות מתפרסמות חדשות לבקרים, ערים רבות לא מצליחות להגיע לאיזון תקציבי, הפריפריה נשארת מאחור והמבנה הריכוזי של הרשויות נותן כוח לא פרופורציונלי לראשי ערים, שפעמים רבות כמעט בלתי אפשרי להזיז אותם מהכיסא.
ב־20 השנים האחרונות הורשעו בעבירות שחיתות יותר מ־20 ראשי ערים, ולצדם סגני ראשי ערים ובכירים, זאת כתוצאה מכוח עודף שמרוכז בידיהם של ראשי ערים והיעדר מנגנוני פיקוח ובקרה עצמאיים וחזקים. מתן סמכויות נוספות לראשי ערים ללא שינוי מבנה הכוח בתוך השלטון המקומי בהכרח יביא להחרפת הבעיות הקיימות.
הוועדה עסקה בשאלה מה לבזר, אבל שאלה חשובה לא פחות היא איך לבזר. זה ההבדל בין ביזור חכם לביזור טיפש. ביזור חכם יביא למהפכה דמוקרטית אמיתית שתקרב את האזרחים למוקדי קבלת ההחלטות המעצבות את חייהם ותאפשר להם לפקח מקרוב אחר הביצועים של נבחרי הציבור. איך עושים ביזור חכם? מבזרים גם אנכית וגם אופקית ומעניקים מעמד וסמכויות גם לחברי מועצה, מחזקים את מעמד שומרי הסף כגורמים עצמאיים ובלתי תלויים כגון היועץ המשפטי, המבקר והגזבר ומעניקים מעמד מחייב לתהליכי שיתוף הציבור.
כיום חברי מועצה נדרשים לבצע את תפקידם בהתנדבות, ללא שכר. הדבר מביא לכך שלחברי מועצה רבים אין את הפניות והקשב לבצע את תפקידם כהלכה, וכוחם נחלש מול ראשי העיר. הסדרת מעמדם ומתן תנאים הולמים לביצוע התפקיד יעניקו לתושבים גישה והשפעה משמעותית יותר על השלטון המקומי. חברי המועצה נמצאים במגע הדוק עם התושבים ולכן רמת האמון בהם גבוהה. יותר סמכויות לחברי מועצה משמע יותר כלים שיאפשרו לתושבים לפקח על העירייה ולבקר אותה ויותר סיכוי ליישם מדיניות ציבורית הקשובה לרצון ולצורכי התושבים.
המצב הפוליטי מעמיד בספק את עתיד הרפורמה, ומתכונתה מעמידה בספק את נחיצותה. האם מדובר במהפכה או במפח, זאת נדע כבר במושב הכנסת הקרוב.
הכותב הוא ראש תחום מדיניות וקשרי ממשל ב“תנועה ישראלית"