המסורת של הדלקת משואות טמונה עמוק במורשת עם ישראל. הדלקת המשואות נועדה במקור להעביר מידע ליישובים מרוחקים. זו הייתה צורת התקשורת האלחוטית הבלעדית בין קהילות ישראל בארץ ובסביבתה. בשיטה זו השתמשו במהלך כל השנה כדי לוודא שבכל הארץ ידעו את ראשית החודש, גם במקומות שבהם לא ניתן לראות את מולד הירח בגלל עננים. אחת המסורות העתיקות היא שמדורות אלו בישרו לתפוצות ישראל את עלותו השמיימה של ר’ שמעון בר יוחאי.
מסורת אחרת מספרת כי מדורות אלו בישרו את ניצחונו (הזמני) של בר כוכבא על הרומאים. זה למעלה מ־100 שנים כבר אין צורך בשיטת תקשורת כזו - תקשורת רדיו אלחוטית וטלפוניה קווית הן חלופות הרבה יותר טובות. וישנו כמובן האינטרנט, שזמין כמעט לכל אדם ומאפשר גם תקשורת למרחקים וגם גישה ללוחות שנה מדויקים מאות שנים קדימה ואחורה. נותר אפוא רק הצד הטקסי המסורתי שמציין אירועים בעברנו ומשמח את ילדי ישראל.
זה שנות דור ידוע לנו, בהתבסס על מאות מחקרים, על קשר מובהק בין רמת החלקיקים באוויר לבין מחלות לב־ריאה ומקרי מוות מוקדמים. מדורות גורמות לזיהום אוויר חלקיקי כבד, שהוא מזהם האוויר המשמעותי ביותר בסביבתנו. על סמך מדידות רב־שנתיות של רמת החלקיקים באוויר בארץ, ומתוך הידע המדעי הקיים, ניתן להעריך ברמה גבוהה של סבירות כי במדינת ישראל מתים יותר אנשים מזיהום אוויר חלקיקי מאשר מתאונות דרכים.
לקורבנות זיהום האוויר אין שם ואין כתובת, הם רק נתונים סטטיסטיים. המודעות הציבורית לנושא נמוכה, ומכאן שקשה לנו מאוד להקטין את התופעה. אומנם זיהום אוויר מחלקיקים מוכר גם מתהליכים טבעיים, בעיקר בחודשי האביב, כמו למשל מנדידת אבק מדברי, אבל על זה אין לנו שליטה. מאידך, זיהום האוויר של מדורות ל”ג בעומר נגרם על ידנו, ונזקיו מיידיים. הסובלים העיקריים הם אוכלוסיות חלשות מבחינה בריאותית, ולשאר האוכלוסיות הנזקים המצטברים הם ארוכי טווח.
בעיה מרכזית נוספת היא שחומרי השריפה שמשמשים אותנו כיום למדורות אינם רק טבעיים כבעבר, אלא מכילים מכל הבא ליד. בין השאר נזרקים למדורות חומרים סינתטיים, כגון צמיגים, יריעות פלסטיק, רהיטים. חומרים אלו נשרפים בקלות ומזרימים לאוויר תוצרי שריפה מסוכנים ביותר. כאשר ישנם בל”ג בעומר תנאים אטמוספריים שאינם מאפשרים פיזור יעיל של מזהמי האוויר, המצב מחמיר. כל אלו מחייבים אותנו לנקוט אמצעים לצמצום מפגעי ל”ג בעומר.
גם אם לא ניתן לעצור את חגיגות ל”ג בעומר, עלינו לנסות להקטין את המטרד הסביבתי. ארגון מדורות של קבוצות גדולות בשולי העיר ושימוש באמצעי בעירה שאינם מכילים חומרים סינתטיים - יקטינו את המפגעים. הדרכה של המורים בבתי הספר על הסיכונים תביא למודעות התלמידים. פיקוח הדוק של הרשויות ואיסור מוחלט על מדורות בסמיכות לאזורי מגורים יביאו להקטנה משמעותית של המפגע.
כל שנה קטנים השטחים הפתוחים בתוך הערים, ועשן המדורות פוגע ביותר ויותר תושבים. הרשויות יהיו חייבות לתת את הדעת כיצד ניתן להקטין את מטרד זיהום האוויר החמור הזה שמתרחש אחת לשנה. יוזמה עתידית שניתנת ליישום כבר בשנים הקרובות היא הקמת מתקנים ייעודיים לל”ג בעומר, אשר בהם ישתמשו בגז במקום בעצים, כמו שהסבת קמינים ביתיים מעץ לגז הקטינה באופן משמעותי את זיהום האוויר בקהילות רבות.
מתקנים מעין אלו יהיו בפיקוח עירוני. אומנם כך מדורות ל”ג בעומר עדיין יתרמו לפליטת גזי חממה, אבל אי אפשר לפתור את כל הבעיות בבת אחת. תפקידם של המשרד להגנת הסביבה, בתי הספר והרשויות המקומיות הוא להתמודד עם הנושא ולעודד ולסבסד כל דרך שתקטין את המפגע שהולך ומחריף כל שנה.
הכותב הוא מהמכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים