בשבוע שעבר יצא מנכ"ל טסלה, האיש העשיר בעולם ומי שיתכן שיהיה בקרוב הבעלים של טוויטר נגד דירוגי ה-ESG וכינה אותם "הונאה". זאת בעקבות הוצאתה של טסלה מה-S&P 500 ESG Index, עקב טיפולה הכושל בחקירה הפדרלית על מספר מקרי מוות בניסויי הרכב האוטונומי, וטענות על אפליה גזעית ותנאי עבודה גרועים במפעל שלה בקליפורניה.
מה זה ESG בכלל? תלוי את מי שואלים. בגדול יש הטוענים כי מדובר במגמה העסקית הכי חשובה של השנים האחרונות, ושל השנים הבאות. לפי התפיסה על חברות להתחשב בפעילותן בהיבטי הסביבה, החברה והממשל התאגידי. יש שיטענו כי מדובר בהחדרת ערכים הזרים לעולם העסקי (דוגמת קיימות וצדק חברתי), שבו שורת הרווח היא הקובעת.
יש הטוענים כי לא מדובר בערכים, או במדדים אקסטרה-פיננסים, אלא מדובר בהתייחסות כוללת ומשולבת לנושאי ה-ESG המהותיים לחברה (ושיכולים להשפיע גם על ביצועיה הפיננסים), וניהולם גם באופן של ניהול הסיכונים הנשקפים מהם.
סוכנויות הדירוג - גופים שאת השמות של חלקם כולנו מכירים (S&P, בלומברג, FITCH ועוד) - מנסות, כפי ששמן מרמז, לדרג את החברות בתחומים הללו. החשיבות שלהן לחברות היא רבה, כי משקיעים בוחרים להשקיע לפי הדירוג של חברה במדדים האלו, מה שישפיע על זרימת ההון וההשקעות לחברה. עם כניסתם של דור ה-Y, ועוד יותר עם כניסתם של דור ה-Z לשוק ההון ולשוק העבודה, מדובר במשתנה קריטי.
בפרקטיקה, צורת העבודה של סוכנויות הדירוג היא שליחה של שאלונים לחברות, עליו הן מקבלות ניקוד. גם מבלי להבין דבר בסוכנויות דירוג, מה זה ESG ואיך מודדים את זה - קל להבין את התסכול של מאסק ואת האבסורד מזה שענקית הנפט אקסון מובייל ומקדונלדס מדורגות מעל טסלה (חברה שעיקר עיסוקה בייצור מכוניות חשמליות ובהאצת המעבר לתחבורה דלת פליטות).
אז מה הסיבה לכך?
סוכנויות הדירוג מודדות ניהול סיכון ESG - ולא השפעה (Impact) על, וביצועים של, הקריטריונים המרכיבים את ה-ESG. באופן יותר מפורט - הסוכנויות בוחנות את ההתמודדות של חברות עם הסיכון, ואת מוכנותן ורצינותן להתמודד עם הסיכון שנשקף משלושת הקריטריונים - החברתי, הסביבתי והממשל התאגידי.
הבחינה היא לעתים ממש בחינה בינארית - האם החברה קבעה ודיווחה על מטרות הפחתה או איפוס פחמני (Net-Zero), ולא עד כמה החברה מזהמת כעת. טסלה, בדוח הקיימות שפרסמה לאחרונה, הדהדה את הטענות של מאסק ושל רבים אחרים וקבלה כי הדירוגים "מבוססים על האופן שבו רווחי החברה מושפעים מגורמים הקשורים ל-ESG, במקום לאמוד את ההשפעה האמיתית של החברה על החברה והסביבה".
כך, גם חברה מזהמת כמו אקסון מובייל יכולה לקבל דירוג גבוה - אם זאת בשל ממשל תאגידי תקין, מטרות שאפתניות, בניית אסטרטגיה ומדיניות ומינוי פונקציה אחראית לנושא האקלים. ואם טסלה מתמודדת עם הבעיות שציינו בהתחלה שפוגעות בדירוג ה-S שלה, גם המודל העסקי ה"ירוק" שלה לא יציל אותה מלקבל ציון כללי נמוך.
בנוסף, צריך להבין שלכל אחת מהסוכנויות יש את המתודולוגיה שלה למדידה, ואת הקריטריונים שהיא מחליטה להכליל (חלקן מגיעות ל-700 קריטריונים בחישוב שלהן). לכל אחת גם יש את שיטת הציון שלה - ציון של רמת סיכון (נמוך, נמוך-בינוני, בינוני וכן הלאה), ציון בין 1 ל-100, ציון אלפביתי וכו'. רובן גם לא מפרסמות את "מאחורי הקלעים" של המדד - איזה קריטריונים מקבלים איזה משקל.
כך יוצא שכשסוכנויות הדירוג הללו מודדות את החוסן הפיננסי ודירוג אשראי של חברה מסוימת, כולן יעניקו כמעט בדיוק את אותו ציון - ביחס תאימות של 0.99. לעומת זאת, בדירוג ESG היחס עומד על 0.66 - זאת אומרת, חברה שנמדדת ב-3 מהדירוגים, תקבל רק בשניים מהם את אותו ציון.
חשוב לזכור שהגורם העיקרי לבלבול ולחוסר היכולת להשוות נובע מהעובדה שאין (עדיין) סטנדרט עולמי מוסכם לבחינת ESG. תוסיפו לכך גם את העובדה שיש להתאים את המדידה לסקטורים שונים, ושיש חברות להן פעילות בכמה סקטורים - גם ייצור, גם טכנולוגיה וגם פיננסים למשל - אז לפי מה נמדוד אותן? כל אלו מוסיפים מימד של מורכבות לנושא מסובך ורגיש גם כך - ולא פלא שעולם הקיימות והשקעות ה-ESG נמצא בעין הסערה.
עו"ד ינון ברזאני הינו יועץ ניהול סיכונים בחברת EBA&Co, ומנהל את הבלוג "סיכוני אקלים וסביבה"