לאחרונה נבחרו המורים הטובים של ישראל בטקס בנוכחותה של שרת החינוך. מה שהעיב על האירוע הוא העובדה שעבורי ועבור חברותיי – ציבור מורות הקבלן בישראל - האפשרות להיבחר לאירוע כזה לא קיימת. אנחנו רואות שליחות בעבודתנו, אוחזות בתעודות הוראה, מכינות תלמידים לבגרות ומפוקחות על ידי משרד החינוך, ועדיין התיוג כמורות קבלן ידיר אותנו מאירוע כזה ויבהיר שוב מדוע אנו מורות מסוג ב’.

כ־13% מהמורות בישראל מועסקות כמורות קבלן. מורות שעובדות ב”תוכניות” או “פרויקטים” שמשרד החינוך בחר להוציא מחוץ למערכת ולהפעילם בידי קבלנים חיצוניים (או זכיינים, כלשונו). ומי בתלמידים? נוער נושר, שבעבורו התוכנית שבה אני מלמדת - תוכנית היל”ה (השלמת יסוד ולימודי השכלה) - היא תחנה אחרונה במערכת החינוך; תלמידים חולים הנאלצים ללמוד בביתם ועוד.

אלו תלמידים שלא מופיעים במבחני המיצ”ב; תלמידים שעבורם עצם הלמידה הוא התמודדות יומיומית. תלמידים שקל להשליך לחצר האחורית של משרד החינוך. וכשהתלמידים נתפסים כבנים ובנות חורגים למערכת החינוך, כך גם המורות. כשליש מהמורות בתוכנית היל”ה מועסקות כמורות שעתיות, ללא ביטחון תעסוקתי, וללא תשלום על חופשות מערכת החינוך. זהו מצב הגורם לתחלופה גבוהה של מורות, דווקא כאשר תלמידי התוכנית זקוקים ליציבות.

תקצוב תוכנית היל”ה כלל לא מופיע בתקציב משרד החינוך, אלא כתקציב תוספתי. על פי הערכות, יש כיום כ־100 אלף תלמידים נושרים ממערכת החינוך. פעילותה הברוכה של התוכנית היא רק טיפה בים. במקום להחביא את התוכנית וערכיה בחצר האחורית, זו צריכה להיות תוכנית דגל של משרד החינוך.

אז לקראת בחירת המורה של ישראל 2023, כדאי לשקול את סיפורם של מורי תוכנית היל”ה, המלמדים תלמידים בקבוצות קטנות, לפי מערכת שנבנתה במיוחד עבור כל אחד ואחת מהם/ן, כדי שנערה בסיכון תלמד; כדי שנער שנאלץ לעבוד בבקרים - יקדיש זמן גם לעתידו. נערים/ות שעבורם/ן התחנה הבאה היא הרחוב.

טוב יעשה משרד החינוך אם יכיר אחת ולתמיד בתלמידי החצר האחורית. שרת החינוך הרי הוכיחה שביכולתה לקלוט תחת אחריותה את ילדי הגיל הרך. זה הזמן לתקן עוול של שנים, להכניס את תקציב תוכנית היל”ה לבסיס תקציב משרד החינוך, לתקצב נער נושר בדומה לנער בתיכון, ולהשוות את תנאי מורות הקבלן לאלו של המורות בבתי הספר.

אנחנו בתוכנית היל”ה לא מתכוונות לוותר. ההתאגדות שלנו ב”כוח לעובדים” הניבה כבר כמה הישגים, בהם הסכם קיבוצי ראשון למורות קבלן, אבל הצורך בשינוי אמיתי לפנינו, והדרך הזו תמשיך בדיון הקרוב בוועדת החינוך של הכנסת בחיזוק התוכנית לנוער נושר. בוועדה נעמוד על זכויות הנערים ועל זכויותינו. נעמוד על הצורך להשוות את תנאי המורות והנערים לתנאיהם של המורות והתלמידים ה”רגילים”. 

הכותבת היא מובילת המאבק של מורי היל"ה